מרץ 27
הרב הרי מדבר על הרגש עצמי כמקור לכל הצרות. אך בוא נשאל שאלה פשוטה איפה יש יותר הרגש עצמי ברצוא או בשוב? והתשובה ברורה למדי
**
הרצוא כולו הרגש עצמי. רץ לבך.
**
גם ברצוא גופא יש רצוא ושוב. לדוגמה שליחות הוא בחינת רצוא ביחס לעסק הפרנסה. אך אם כולו רצוא בסוף גם זה לא ממש מצליח. טוב תכלית יוצא שהכל ישות וגאווה. כמה לא מפתיע. השאלה מה עושים עם זה?