מלכודת ההתחדשות

התבוננות והערות שוליים על מאמרו של יואב שורק "אל נהיה סברני הגאולה"

דבר ראשון אני פשוט נפעם מכתיבתו ומדמותו של יואב. עוד לפני כחודש בכלל לא ידעתי כלל על קיומו. אך הפיגוע שבו נרצח בנו דביר הי"ד איך שהוא נגע בכולנו, והדבר הראשון שנודע לי עליו היה ש"הוא הוריד כיפה לפני כמה שנים".

טוב. התחלתי קצת לחקור, נכנסתי לויקי לקרוא עליו, מצאתי איזה מאמר שלו, לצורך העניין זה היה מאמר על ביטול ההפרדה בין דתיים לחילוניים. התחלתי לקרוא. ו.. הוקסמתי. יש לו איזה קסם. איזה אמונה איתנה. איזה רגש אחריות על הגורל של העם היושב בציון. פגשתי אותו בערב זכרון של בנו דביר הי"ד. לא יודע. בן אדם מלא אנרגיות חיוביות, זה מה שיש לי לומר עליו.

הוא שלח לי עוד מאמר שלו "אל נהיה סרבני הגאולה" שהוקסמתי ממנו לא פחות, וישבתי לתרגם גם אותו. עד עתה תירגמתי כשליש. והבא לקמן זה סוג התבוננות והערות שוליים על מה שקראתי ותירגמתי. שוב – בעיקרון, בכללי, אני מאד מזדהה עם מה שהוא כותב. אני מרגיש בדיוק אותו דבר. הוא פשוט נתן לי מילים בפה.

אבל כא' ששייך לבית המדרש החבד"י והגינזבורגי כבר הרבה שנים אני מרגיש שיש לי מה להעיר ומה להוסיף לשיח הזה שכול כך חיוני לכולנו, השיח על ההתחדשות הדתית.

הבא לקמן זה הערות שלי בוצאפ אליו שחברו לכדי פוסט שלם.

בכל זאת בתור חבדניק אני רוצה להעיר משהו. הרבי היה המהפכן הכי גדול והחדשן הכי גדול ביהדות של מחצית המאה השניה של המאה ה20. הוא שינה הכל בלי לומר שזה שינוי. הוא עשה מהפכה בלי לומר שזה מהפכה. הוא כל הזמן הצהיר על נאמנותו כקודמו, אך בפועל הדרך שלו שונה בתכלית, והיפך ממש מדרכו של קודמו. זה הדרך של החידוש האמיתי ביהדות. הוא לא הזיז אות אחת בשולחן ערוך. הוא הצהיר כל הזמן שכל מילה וכל אות בכל ספר קודש של תורה שבע"פ היא קודש קדשים. ובכל זאת בפועל הוא שינה הכל ומאד הצליח

אבל גם בכתיבתו של הרב קוק – שמוכרת לי הרבה פחות – לכאורה איפה הוא אומר שצריכים לשנות הלכה? הפוך הוא כל הזמן מצהיר על נאמנותו המוחלטת לכל כללי ופרטי ההלכה לא?

כשאני משווה את הרבי האחרון שהצליח בחדשנותו, מול הרב יצחק גינזבורג שליט"א שאני נמנה על תלמידיו כבר כ10 שנים – שהוא גם חדשן לא קטן אבל הוא ממש נדחק לשולי החברה החבדית. איפה היה הכשלון שלו? ברגע שהוא אמר "הדור השביעי נגמר" "יש עכשיו רבי חדש" – זהו, הוא כבר שרף את עצמו, הפך להיות "מוקצה" לגמרי בעיני החברה החב"דית. תשווה עם מה שעשה הרבי? הוא כל הזמן הכריז "הרבי (חותני) חי". אז מי מהם הי' יותר חכם ומי הצליח יותר?

בקיץ האחרון היה סדרת שיעורים מאד מעניינת של הרב יצחק גינזבורג על ההתחדשות הדתית בחסידות של הדורות הראשונים. הנקודה או אחת הנקודות המרכזיות היה – שחסידות לא רצתה להישאר "אנטי-תזה" אלא "תזה חדשה". כל זמן שההתחדשות היא "אנטי-תזה" זה בכל זאת משהו חלש.

במילים פשוטות, ההתחדשות האמיתית לכאורה זה לא לשבור את הכלים (כלומר ההלכה) אלא להפיח בהם אור חדש. וכך היה דרכה של יהדות לדורותיה.

אתה (כלומר יואב שורק) טוען שהיה תקופה של חורבן ואז היה התחדשות. אבל הקבלה של אר"י זה היה התחדשות לא פחות. והחידוש של בעל שם טוב היא התחדשות לא פחות. אז יש לך עוד שני נקודות של התחדשות שאפשר ללמוד מהם. וכאמור הרבי זה היה עוד חוליה מאד חשובה של התחדשות. אבל אף א' לא דיבר על לשנות אפי' אות אחת מכל הספרים הקדושים.

הרבי מדגיש כל הזמן שהמבחן של החסידות היה שמירת ההלכה. זה מה שהכריע האם החסידות זה משהו שמותר לו לבוא בקהל או לא.

מה הרבי כן עשה? הוא בנה עוד קומה.

אגב מאידך החרדיות המודרנית היא גם כן "התחדשות" דתית. אבל שוב – הם שינו את הכל  – כל המושג של "חברה לומדת" וכיוצא – בלי לשנות שום סעיף בשו"ע. הכל מבוסס על פסוקים, על הלכות, על הדורות הקודמים. אז ככה הם יוצרים רושם שכאילו הם ה"יורשים האמיתיים" של היהדות של דורות הקודמים.

אני בתור מתכנת "בגילגול הקודם" שלי – כל מתכנת מתחיל יודע שהכי קל זה לכתוב גירסה חדשה של התוכנה. להתחיל מחדש הכל. אבל זה התאבדות. החברות שניסו ללכת בדרך זה – קוד חדש = פשוט התרסקו.

בקיצור ברור לי שיש כאן אור חדש. השאלה איך להלביש אותו בכלים הקיימים בלי "לשבור" אותם.

אולי עוד דוגמה. רש"ר הירש זה לא היה התחדשות? בודאי שכן. התחדשות שמאד הצליחה. הוא הזיז אות אחת משו"ע? ממש לא!

הדוגמה השלילית – המהפכה הרוסית. מה היה הסיסמא? נהרוס את הישן עד היסוד. אחר כך נבנה חדש. הם מאד הצליחו במשימה הראשונה. בשניה – הצלחה מאד חלקית אם בכלל.

לעומת בן גוריון היה מהפכן לא קטן מלנין. ויש אומרים שמאד התלהב ממנו. אך הוא בחר דרך של שמירת קשר עין עם המסורת, את הסטטוס קווא וכו'. אז הוא באמת הפך את הכל תוך הצהרת נאמנות למסורת וכו'

אך השאלה העיקרית אולי – למה כל אלה ש"ברחו" מהמחנה הדתי לאומי אל חב"ד או אל הרב גינזבורג – מרגישים כל כך סלידה עמוקה מהדרך ה"סרוגה"? דוקא אלה שנולדו שם אלה שגדלו על ברכי התורה הגואלת של הרב קוק. למה הם בורחים, לא סתם בורחים, שונאים את השיטה בתכלית?

תכלית למה התחדשות כשלה? כי ה"ראש" התנתק מה"גוף". זה דימוי שהרב גינזבגרג דיבר עליו פעם. מה שנקרא בקבלה "ג"ר וז"ת". שלוש ספירות ראשונות הם ראש. ושבע תחתונות גוף. אך ברגע שהראש מתנתק מהגוף – זה הסוף שלו

הראש לא יכולה לחיות בלי גוף. וזה סיבה של הרבה כשלונות של המחדשים והמתחדשים. אכן אי אפשר לראות את החרדים האלה הסגורים בחומותיהם ומקדשים מלחמת סמרטפונים. אבל הם ה"גוף" וה"הארץ לעולם עומדת". ברגע שמתנתקים מהם – זה הסוף של אנשי "ראש".

למה ה"פרסטרויקה" ברוסיה כשלה? כי היו יותר מדיי "אנשי ראש" ליברלים. שלקחו הילוך גבוה מדי. בסוף זה נכשל. בסוף זה הדרדר למשטר של פוטין. שהוא נוראי מהרבה בחינות. אבל העם בוחר בו, אי הוא מפחד מחידושים מרחיקי לכת

הרב קוק – הרבה מהכתבים שלו הבן שלו העלים נכון? ורק אחר זמן התפרסמו. אולי אותו דבר, אותה סיבה.

"החזון של מזרח התיכון החדש" – דוגמה קלסית של התחדשות חילונית, הייתי אומר "משיחית – למה זה כשל"? שוב הראש התנתק מהגוף וזה הביא לכשלון

תכלית שיכנעת אותי שכמה שבא לי עכשיו לעזוב את חבורת תלמידי הרב – כי יש מתח לא קטן גם ביני לבין הרב ועוד יותר מול כמה מתלמידיו – אבל אני חייב לשמור על הקשר. דוקא בגלל שיש מתח. כי ברגע שאתה מתנתק אתה מת. לחיים ולא למוות .