פבר 09
השבת ב770 היה לי התבוננות בנושא שאולי הוא הנושא הכי מרכזי של הדת שלנו ואולי של הדת בכלל.
לא המצאתי את זה – דוקא מישהו לא יהודי העלה את הרעיון שכל עניינה של כל דת – היא חיבור על "על מודע קולקטיבי"
זה לא ממש החידוש – המושג הזה היה ידוע לי מזמן. החידוש היה הפרשנות שלי…
מה זה ה"לא מודע הכללי" הזה? במושגים שלנו זה נקרא "החיבור עם הכלל".
וזה בדיוק השאלה איפה אנחנו נמצאים בעניין הזה של החיבור עם הכלל. הן אנו בתור תלמידי הרב. כלומר תלמידים בינם לבין עצמם.
ומי כבר מדבר על החיבור עם הכלל הגדול – כלומר החרדים לדבר ה' בכלל
או כלל עוד יותר גדול – כלל ישראל ממש.
אבל אומר מי שאומר – הבן אדם שניסח את הרעיון – לא יהודי בכלל – שאם אין לך חיבור אל ה"לא מודע הכללי" – כלומר אם אין לך חיבור עם הכלל – אז אין לך שום שייכות לשום עניין רוחני ודתי.
במילים יותר חריפות הדתיות ללא חיבור אל הכלל – אינה מצד הקדושה!
אפשר לומר את זה יותר חריף. מניטו כבר אמר על יהדות אשכנזית שזה "נצרות ללא ישו". זה נשמע חריף מדי אבל גרם לי להתבונן מה הכוונה.
והגעתי למסקנה – שכל עניינה של יהדות היא דת של הכלל. מתבטא בהמון עניינים מתחיל מעניין עליית הרגל וכו' וכו'. תפילה בציבור כאילו פדאני וכו' וכו'
כל המושג של דת משה וישראל הוא דת של הציבור.
עכשיו מה עשה "אותו איש" שהיה ממזר כידוע, כלומר א' שמנותק מהכלל? הוא המציא "דת" פרטית. של בן אדם פרטי. הוא "חידש" שאפשר להיות "דתי" בלי להיות מחובר אל הכלל.
עכשיו אני מבין למה נצרות היא קליפה כ"כ קשה. כי זה נראה ממש כמו קדושה. כל הרעיונות שלהם לקוחות מהנביאים כידוע. רק מה? ה"כלל" הושמט לגמרי. נשאר רק ה"פרט"
אולי לזה התכוון מניטו כשאמר שיהדות אשכנזית היא כמו נצרות. כלומר עבודת ה' פרטית בלי חיבור עם הכלל.
וכמובן שעיקר אצל הרב הוא עבודת ה' פרטית של כל אחד בתור פרט. ועי' התוועדות זאת חנוכה עם תלמידי הישיבות שזה נמצא שמה בהדגשה גדולה.
אבל שוב. עבודת ה' פרטית נטו ללא חיבור אל הכלל – היא היא הנצרות!
וכמובן השפלות היתרה – היפך מה שלמדנו במאמר י' שבט תש"כ – היא ג"כ נצרות ר"ל
תכלית, שורה תחתונה מי שמרגיש בעצמו שחסר לו בהחיבור עם הכלל, שירחם על נפשו ויקנה כרטיס ל770 צד א' וישהה כאן עד שהחום והאש של 770 יבעיר את ה"אני" הקטן שלו ויגלה את ה"אני" הגדול והאמיתי, המחויב המציאות שלו