"ארור האיש הבוטח באדם"

במפטיר פ' בחוקותי: "ארור האיש הבוטח באדם". ואולי י"ל שהכוונה (גם, בדקות) על ה"אדמורות" בכלל. כי ה"אדמרות" בכלל – יש בזה משהו ממשהו של ע"ז עכ"פ בדקות דדקות (אחרי כל ההסברים על "ממוצע מחבר", ו"כמותו ממש" וכו' – עדיין קושיא במקומה עומדת).

א"כ איך בכלל "הולכים" על זה? ואולי י"ל כי בחו"ל בין כה זה "עובדי עבודה זרה בדקות", "דומה כמי שאין לו אלקה", אז אין איסור ב"אדמורות" כ"כ.

בא' מהשיעורים של הרב גינזבורג שליט"א – דובר על הבדל בין בבלי לירושלמי. בבלי "מאניש" את הקב"ה ו"מקדש" תלמידי חכמים. משא"כ ירושלמי. וי"ל שהסיבה היא אותה סיבה. בא"י אסור ע"ז אפי' בדקות דדקות, משא"כ בחול – ההשפעה נשפעת ע"י ע' שרים, אז בין כה ע"ז בדקות, ממילא לא מקפידים כ"כ להגיד ש"תלמיד חכם דומה לשכינה". ואולי היא הנותנת, שמצד העלם והסתר של הגלות – חייבים להתקשר ל"רעבי" ע"מ להחזיק מעמד. משא"כ בא"י – גילוי טבע יהודי ראשוני.

ואולי י"ל שבגלל זה משה רבינו לא נכנס לא"י. כי הוא הי' יותר מדאי "אדמו"רי", יותר מדאי אלוקי. היו צריכים קצת ל"הנמיך את הוואלום", מישהו פחות אלוקי בשביל א"י.

אולי גם – כששמואל הנביא הציע להם למנות מלך – אז ה' אומר לו "לא אותך מאסו אלא אותי" – כי מלך ככל הגוים מבטל את הטבע האלוקי של יהודי בא"י, ממילא זה לא מתאים.

י"ל – הכי מוקצן – זה שהתורה מדברת על מצוות מינוי מלך – כי התורה ניתנה בחו"ל. משא"כ בא"י אין צריך כזה מלך כ"כ.

איך שיהי' – מה שה"אדמורות" של חב"ד נפסק – אולי זה הוראה שכבר לא צריך (ובהחלט ניתן ללמוד כך מפשטות ל' הרבי עשו כל אשר ביכולתכם)

כי – הנהגה הגלותית – המלכותית והעבדותית – נגמרה, ועכשו יש כבר דימוקרטי'ה שהכי מתאים לעידן הגאולה.

כך היא הנהגה מלמעלה, ממילא כך גם רצון העם מלמטה (כידוע בדברי הרב קוק זצ"ל)