http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/parshiyot/ekev-5771-1.flv
פרשתנו, פרשת עקב, מתחילה "והיה עקב תשמעון". אחד מהפירושים בחסידות הוא שצריך לשמוע, כלומר לקלוט, גם ידוע שבאידיש לשמוע באופן פנימי נקרא 'דערהער'. צריך לשמוע את העקב, את מה שיהיה בסוף, "בשמרם עקב רב"[1]. יש "עקבתא דמשיחא", והכוונה לא רק עקבות של המשיח אלא שהמשיח הוא בעצם בבחינת עקב (הסוף הטוב), וצריך לשמוע ולקלוט זאת בנפש באופן פנימי. אחד הפסוקים שנוגעים לענין הוא "עקב ענוה יראת הוי'", שהעקב הוא "ענוה", המדה בה מצטיין משה רבינו אבי הנביאים. בקבלה האר"י אומר ש"עקב ענוה" הוא העקב של פרצוף לאה, וזה שמשה זכה לבינה, להתייחד עם פרצוף לאה, ובכך הוא זוכה לענוה ו"עקב ענוה יראת הוי'". יש מאחז"ל מפורסם "מה שעשתה חכמה עטרת לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה". "ראשית חכמה יראת הוי'" ו"עקב ענוה יראת הוי'". האריז"ל מסביר ש"ראשית חכמה יראת הוי'" הולך על פרצוף רחל, אותיות הדבור, ו"עקב ענוה יראת הוי'" הולך על פרצוף לאה, אותיות המחשבה של לאה, והעקב של לאה נכנס ממש בכתר של רחל. את הענין הזה צריך לשמוע, "והיה עקב תשמעון", צריך לקלוט את הסוד של "עקב ענוה יראת הוי'".
"עקב ענוה יראת הוי'" עולה בגימטריא "אשת חיל מי ימצא". כשאומרים כל ליל שבת "אשת חיל מי ימצא" זה הזמן לכוון שהאשת חיל היא "עקב ענוה יראת הוי'" (וכמו שכתוב בסוף אשת חיל: "אשה יראת הוי' היא תתהלל"). התכלית, העקב, של כל עבודת ה', של כל הענוה והבטול, היא להגיע ל"יראת הוי'", והיא גופא העטרה של המלכות, של בנין המציאות, תיקון המדינה, "לתקן עולם במלכות שדי". הכל תלוי ב"והיה עקב תשמעון", שהעקב של לאה יכנס ויהווה את הראש, העטרה, הכתר של המלכות.
[1] "והיה עקב תשמעון" ס"ת הבן (סופי תבות היינו בחינת עקב), רמז ללשון ס"י "הבן בחכמה", דהיינו סוד פרצוף אמא עילאה, בחינת "שומעים את הנראה" (שלמעלה מבחינת "רואים את הנשמע", "חכם בבינה", פרצוף ישראל סבא). "איזהו חכם הרואה את הנולד", מה שיהיה בעקב, ואמא עילאה תופסת ראיה זו בהבנה פנימית, ודוק.