preload
בס"ד
מרץ 04

פרעה דקדושה – רצון בגילויים – מקור לפרעה דקליפה

[כעת הוא בא לקשר את הכל לענין גלות מצרים והאתחלתא דגאולה של פרשת וארא:] והנה ענין גלות מצרים, כי יש בחי׳ מצרים ופרעה בקדושה [שתי דרגות, מצרים דקדושה ופרעה דקדושה, אלו שני דברים שונים, כפי שיסביר.] כנגד מצרים ופרעה שבקליפה [גם פרעה ומצרים דקדושה אינם טובים. בדרך כלל הייתי חושב שפרעה דקדושה הוא דבר חיובי, כמו שגם מסביר הרבי בדבר מלכות לפרשת בא, שפרעה דקדושה הוא דרגה של "אתפריעו כל נהורין", אבל כאן מסביר שזו לא דרגה חיובית ממש כי משתלשל ממנה פרעה דקליפה.], כי זה לעו״ז עשה האלקי׳ וזה נמשך מזה [כשכתוב "זה לעֻמת זה" הייתי חושב שיש כאן דבר טוב מול דבר רע, אבל באמת גם הטוב המדובר הוא טוב יחסי, יחסית לדבר הרע שלעומתו, ולא טוב אמתי. (מה שכתוב בתניא פרק ו על "והנה זה לעומת זה" של הנפש האלקית מול הבהמית, הוא גם טוב יחסי בלבד?) כן, הרי "זה וזה שופטן" ו"אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו", צריך את העזר האלקי שיכריע ביניהם.].

כי מחמת שפרעה בקדושה הוא גילוי אלקות כמ״ש בזהר דאתפרעו כל נהורין [פרעה דקדושה הוא במילה אחת – גילויים, הרצון לקבל גילויים במקום הרצון בעצם. מהפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" – פסוק מאד חשוב בחסידות חב"ד – רואים שהתגלות היא מושג שלילי. הוא בעצם רוצה את עצמו, מודעות עצמית, שהוא ירגיש את עצמו מרגיש את ה'. (כמו במאמר "לא תהיה משכלה".) בדיוק, זו הנקודה, שהוא עסוק בעצמו ולא בשליחות שלו באמת.], לכן נמשך ונשתלשל מרום המעלות עד סוף כל דרגין עד שנעשה למטה בקליפה מן ההפך אל ההפך לגמרי, בחי׳ השכחה [יש שלשה צירופים בעלי משמעות של אותיות שכחחשך, שכחה והכחשה, אדם ששוכח מה' ומכחיש אותו, ח"ו.] לא ידעתי את ה׳ [אפשר לומר ש"לא ידעתי את הוי'" מגיע מ"ידעתי את הוי'" שהוא אומר שהוא יודע את ה'. זה חידוש. אם תלך לפסיכולוג – פסיכולוג אמתי, של תורת הנפש – הוא יגיד לך מה שרש הבעיה שלך: הגעת לפרעה דקליפה, מודעות עצמית וגאוה, מכיון שהיית בפרעה דקדושה, חפשת גילויים.].

[הוא מביא שלש ראיות, משלשה פסוקים, שהגילוי הוא לא טוב:] ולכן ארז״ל ע״פ וירא אלקי׳ את האור כי טוב כי טוב לגנוז [טוב לגנוז את האור לעתיד לבא, לזמן בו כן יהיה גילוי טוב לגמרי כי לא תהיה יניקה לחיצונים. בעצם, מה שהוא אומר כאן סותר לכאורה את כל הענין של חב"ד – כמה שיותר לגלות, "יפוצו מעינותיך חוצה", כמו שהרבי רוצה. (אולי מכיון שהחסידות היא טעימה מהעתיד לבא אפשר כבר להשתמש בדרגה של "אתפריעו כל נהורין"?) כן. על כל פנים, בדור של אדמו"ר הזקן עוד לא היה כך. כנראה לכן אדמו"ר האמצעי, שהוא כבר דור שני, כותב בסוף קונטרס ההתפעלות שהוא נשבע שלא הסתיר עוד כלום. לכאורה, למה צריך להשבע על דבר כזה?! כנראה שחסידים חשדו שהוא לא רוצה לגלות בגלל מה שכתוב כאן (מאמר שהם שמעו מאביו כל שלש שנים!).], וכמ״ש ואת צנועים חכמה [מי שחכם הוא צנוע ולא מגלה את כל החכמה שלו.] וכתי׳ כבוד אלקי׳ הסתר דבר [(לכאורה סותר את המשל על היהלום שבכתר המלך שהיה צריך לכתוש אותו כדי להוציא ממנו תרופה. רואים שצריך כן לגלות, אף שיכולה להיות מהגילוי יניקה לקליפות.) שם מדובר בפיקוח נפש, במצב של פיקוח נפש צריך לגלות. וכנראה שבימי אדמו"ר האמצעי זה כבר נעשה פיקוח נפש ביחס לתקופת אדמו"ר הזקן, שהוא עצמו אמר את המשל הזה, אלא הכל לפי ערכין ומדור לדור הפיקוח נפש גובר ואותו משל גופא נעשה יותר ויותר אקטואלי. אך מה שנשאר עיקר – לא להרגיש את הגילויים, לא לקבל ישות מהגילויים, לא להיות אותו כסיל עליו נאמר "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו".].

[מתוך השיעור של הרב יצחק גינזבורג שליט"א בשבת פ' משפטים ע"ז. נרשם ע"י השומעים מזכרון]

הוסף תגובה