מה זה חי אלול? לפני התגלות תורת החסידות ציירו לנו את הקב"ה כא' שבא לו לשלוט בנו. אבל "שליטה" הרי זה משהו רע, לא? הדבר הכי מגעיל בעולם כשמישהו מספר לך שאתה ילד רע, או מופרע או כל מיני דברים כאלה. בתכלית הוא רוצה לקבל עליך שליטה, לעשות אותך ל"עבד" שלו במובן המנטלי. בדיוק כמו פרעה מלך מצרים. האמנם הקב"ה הוא כזה? שיש לו "יצר" שליטה עלינו? לפני הבעש"ט היו כאלה שחשבו שאכן כן.
באותה תקופה היהודים ברוסיה, אוקראינה ופולין עדיין לא התאוששו מפרעות של חמלניצקי ימ"ש, וה"מגידים" היו מסתובבים בעיירות ומדכאים את שומעיהם בדרשות שכולם הצדיקו את הפרעות והאשימו את הקרבן. "זה בא כעונש על העבירות שלכם" זה מה שהיה נשמע באותם ימים.
אז בא הבעל שם טוב ואמר: חבר'ה יש לכם טעות בזיהוי. הקב"ה הוא ממש לא מלך תאב שליטה. הוא אבינו אב הרחמן. הוא ממש לא שופט ולא "שוטר תנועה" המחפש בזכוכית מגדלת כל עבירה ולו הכי קטנה כדי להעניש אותך בעונש מקסימלי! אדרבה, כתיב "לא הביט אוון ביעקב", הקב"ה בכלל לא בא לו להסתכל על העברות והעוונות שלנו…
טוב. אם כן, היהודים נשמו לרווחה. ונתנו להקב"ה צ'אנס אחרון.
זה גם מה שעשה הרבי אחרי השואה. העם היה מרוסק. היו יהודים ששרדו את השואה, שאמרו: אם זה הפרצוף האמיתי של הקב"ה, ששה מיליון יהודים נרצחו ונשרפו על לא עוול בידם – אין לנו יותר כוח להאמין בו או לשמור את מצוותיו. אז בא הרבי, ומתוך כל הכאב של האובדן הנוראי הוא בנה יהדות חדשה. חסידות חדשה. חסידות שמאירה פנים ומרחמת אפילו על רחוקים ביותר. יהדות שנותנת יד אפילו לאלה שכשלו, יהדות שלא סוגרת דלת הבית בפני הבן ש"חזר בשאלה". יהדות שלא מעסיקה את עצמה בשאלות "שכר ועונש" יותר מדי. היהדות שדגלה אהבה. אהבת ה' אהבת ישראל אהבת הארץ. אך הבעל שם טוב היה הראשון שהתחיל את המלחמה על "שינוי דמותו" של הקב"ה…