אנחנו עוד מעט בחי אלול. יש הרבה מה לומר על חי אלול, מה שמאיר לי כעת זה מה שהרבי אמר הרבה פעמים שעניינו של חי אלול להכניס חיות באלול, להכניס חיות לעבודת התשובה, לעבודת ה' בכלל.
גם לפני הבעל שם טוב היו יהודים יראי שמים ושומרי תורה ומצוות בתכלית ההידור. מה היה חסר? היה חסר חיות ושמחה. וזה עיקר חידוש הבעל שם טוב שאפשר (וממילא צריך) להיות יהודי שומר תורה ומצוות ויחד עם זה חי.
זה יסוד הכל. מה טעם לדבר על "ביטול" או "שפלות" או כל מיני מדרגות והתבוננויות למיניהם של תורת החסידות אם העיקר חסר, חסר חיות, חסר שמחה, חסר אהבה? אם הכל מת?
לפני שמדברים על ה"תשובה" ועל ה"עבירות" אמיתיות או (לרובנו) מדומיינות, צריכים משהו הרבה יותר פשוט ובסיסי: לחזור לחיים. זה "מי שחטא", וממילא מת רחמנא ליצלן. אך "מי שלא חטא", מי שמרגיש רוח נשמת חיים בקרבו, שמחת חיים בקרבו, אהבת ה' ואהבת הזולת בקרבו – חשוב שתדעו שזה העיקר, זה התכלית. ואל תתנו ליצר שלכם לבלבל אתכם, שצריכים להית בעצבות או במרה שחורה על ה"עבירות" שלכם. אין לכם עבירות. כל זמן שאתם בשמחה ובאהבת הזולת אין לכם עבירות כלל. העצבות (והטיפשות) הן הם העבירות הכי חמורות על פי תורת החסידות. ועל זה באמת צריכים לעשות תשובה. להפסיק להיות עצובים. והעיקר להפסיק להיות טיפשים… המשך יום טוב חברים!