אוק 29
אני אוהב להמציא וורטים הזוים אז הנה עוד אחד.
הרב שדומה למלאך הוא בחינת "חש-מל-מל" כידוע (מי שלא מכיר, אצל הרב יצחק גינזבורג הוא א' הוורטים המכוננים).
על מה הרב אמור "לשתוק" ומה הוא אומר בסוף כן לומר?
הייתי יכול לחשוב שהדבר הכי סודי (כמו שהוא אצל הקב"ה כנראה כך הוא ג"כ אצל כל רב ורבי וצדיק אמיתי) הוא עד כמה הוא אוהב את התלמידים שלו.
וכן הוא מוכרח לשתוק. אחרת הם יפחדו ויברחו ממנו. לכן הוא מסתיר את עצמו בכל מיני לבושים כמו "העיקר הוא התורה שלי" וכיוצא.
אבל בסוף הוא חייל לומר את זה בקול…
אחרת התלמידים באמת ובכנות יכולים להתחיל לחשוב שהעיקר הוא התורה שלו…
בעצם.. למה רק הרב והצדיק?
בעצם זה ככה אצל כל משפיע. אם אינו מסוגל להודות ולספר עד כמה הוא אוהב את המושפעים שלו – כנראה משהו חסר מן הספר
ובעצם אפילו כל אבא. אם אינו מסוגל לספר לילד עד כמה הוא אוהב אותו – הילד עלול לגדול ולא לדעת שהאבא שלו אהב אותו כך כך…
ואם מישהו יתמה על דיבורים הזויים כאלה אז הנה הקב"ה בא ואומר "ואני מתחיל" ומספר עד כמה הוא מאוהב בעמו ישראל, ועף על עמו ישראל, ואינו יכול לחיות מבלעדיו…
אבל… בשביל זה צריך "להרוג את הגאוה בלי להרוג את הבן אדם". כי מצד הגאווה אי אפשר כלל לאדם להודות בכך שהוא נזקק. להודות בכך שהוא חסר. להודות בכך שהוא תלוי. אז צריך להרוג את הגאוה ואז אפשר להודות בנזקקותו