preload
בס"ד
אוקטובר 27

למה חשבתי על זה על הבוקר? שהביטוי הראשון של התקשרות לצדיק הוא שמחה. מי שהוא מקושר הוא שמח. אולי כי הוא לא לבד… או אולי ככה: מי שהוא קשור למעלה לא נופל למטה. לא נופל לעצבות ומ"ש בעצם גם מי שהוא עצוב הוא "מקושר". לנחש הקדמוני. לנוקבא דתהומא רבא. אם כך כל השאלה היא למי אתה מקושר… רבי, אני רוצה להיות מקושר!!! *** עוד מעט חודש אלול – חודש התשובה. חודש הרחמים. אולי זה צריך להיות עיקר התשובה – שלא היינו מקושרים כדבעי. אם בכלל. בעצם כל המשל של ה"מלך בשדה" הוא בדיוק על זה *** השאלה מה היא התקשרות? סתם מילים גבוהות שאין להם כיסוי? ההתקשרות הבסיסית לכאורה היא התקשרות המחשבה. כשאני "מקושר" למשהו או למישהו – אז המחשבה שלי חוזרת אליו כל הזמן – בין שאני רוצה בכך ובין שאיני רוצה בכך. זו היא לכאורה ההתקשרות במשמעותה הכי פשוטה. שהמחשבה שלי תהיה קשורה אל הרבי. זה יכול להיות על ידי וידאו או על ידי קיום ההוראה של הרבי או על ידי לימוד תורתו. *** טוב. אז המחשבה שלי תהיה קשורה אל הרבי. אז מה? זה ישנה משהו בחיים שלי? בחיים הגשמיים והחומריים שלי למטה מעשרה טפחים? התשובה היא ש"המחשבה מועלת"… *** כי בעצם צמה אני מלא דאגה? כי אני חי בהרגשה שעליי לעשות הכל לבד. אין מי שיעזור. ויש רבים שישימו רגל. ייש יצר וכו. אז ברגע שאנע "מחליף מחשבה" שיש מישהו שהולך איתי ביחד לאורך כל הדרך. שומר עלי שלא אפול לגמרי. ממשיך להאמין בי כשכולם כבר הרימו ידיים – אז "דאגה בלב יש ישיחנה". אפשר כמובן לטעון שגם זה דמיון. אבל כל החיים שלנו הם דמיון. אז שיהיה לפחות דמיון טוב https://www.facebook.com/itzik.roytman/posts/1666754136670460