ספרא דצניעותא מתחיל "עד דלא הוו מתקלא לא הוו אשגחן אפין באפין" – לפני שהיה שיווי משקל בספירות העליונות לא היה מגע וזיווג של פנים ופנים, הכל היה אחור באחור, ואז העולם נשבר. אם אין זיווג והסתכלות – "אשגחן אפין באפין" – זו מציאות של "תהו ובהו וחשך על פני תהום", ומציאות ראשונה זו "כד לא הוו אשגחן אפין באפין" נשברה.
עד דלא הוו מתקלא לא הוו אשגחן אפין באפין

ראשית התיקון, שזה הקיום הנצחי – מדת האמת, "קים לעד" – היא המתקלא, מציאות האיזון בנפש.
ראשית התיקון, היא מציאת האיזון בנפש