כל עניינו של הנשיא הצדיק "מאן פני האדון ה' דא רשב"י" – הוא להמשיך ולגלות בחינת פנים, לפני ולפנים, לפני הצמצום כפי שהרב מסביר.
ומהי בחינת פנים? פנים זה בחינת רחמים עצומים, הרחמים העצמיים שיש להקב"ה על העולם.
לצערנו רובנו כך הרושם תקועים עמוק עמוק באחור או אפילו אחור דאחור (כלומר דינים או דינים קשים). ללא כל יכולת לרחם על הזולת או להכיל אותו. וזה כל העניין של עבודת השפלות זה להמשיך מחדש את עצם מידת הרחמים מהעלם עצמי של הנפש
וכידוע שעיקר הפגם הוא בבחינת הרחמים. הכל הענין של התשובה של חודש אלול על פי חסידות הוא על ענין הזה דוקא. לגלות ולהמשיך או אפילו "לקרא מחדש" (לשון הרב) את מידת הרחמים מהעלם העצמי של הנפש.
לילדים הצדיקים יש יכולת רחמנות אין סופית ממש. אפשר להסתכל עליהם ולהבין שזה לא תיאוריה אלא שיש כזה מציאות של רחמים
זה שרחמים תלוי בדעת ו"מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו" זה נכון אך כנראה זה קשור לאיזה שהיא דרגא של רחמים. אבל לא לעצם מידת הרחמים.
הלכתי היום ברחוב ראיתי כזה תמונה. שני אחים אחד נראה כבן 10 אחד כבן 5-6. האח הקטן נפל נקף את הברכיים התחיל לבכות. האח הגדול עוזר לו לעמוד הקטן עדיין בוכה. האח הגדול זואל אותו אתה רוצה שאני ארים אותך ואקח אותך עד למקום שאנו צריכים להגיע? איזה צדיקים
הרב דיבר בפרומער וארא על 4 דרגות של מידת רחמים. למעלה מכולם רחמים עצומים, רחמים עצמיים שלא על פי שכל כלל. וכידוע ששורש המידות למעלה משורש השכל. אז השכל רק מגלה את המידות אך פנימיות המידות היא למעלה משכל. כלומר שיש רחמים עצמיים וזה לא שכל ולא על פי שכל. הייתי אומר שזה גילוי וביטוי של שלימות עצמית של הנפש. ואצל הילדים זה ממש בגילוי
אולי כמו כל דבר שבא מעצם הנפש זה מתגלה על פי רוב במפתיע לגמרי ללא שום הכנה וכיוצא. סתם אתה הולך ברחוב באמצע החיים ופתאום רואה ומרגיש כמה רחמנות יש להקב"ה על עולמו