מצות צדקה

בזהר הקדוש נאמר על הפסוק "ויעש דוד שם" שהנותן צדקה למסכנים בכל יום 'עושה' את שמו הקדוש של ה'.
ניתן לממש את 'עשית השם' באופן מודע, על ידי כוונה נכונה במצות הצדקה: בנתינת צדקה יש לכוון כנגד אותיות שם הוי'ה ב"ה:
המטבע מכוונת כנגד האות י (הקטנה והעגולה כמטבע) שבשם הוי';
כף יד הנותן, ה'עוטפת' את המטבע, מכוונת כנגד ה-ה הראשונה (המזכירה את ה אצבעות היד) שבשם הוי';
הזרוע של הנותן, המושיטה את המטבע שבכף היד אל העני, מכוונת כנגד ה-ו (הדומה לזרוע הארוכה, שתפקידה התפשטות למרחוק) שבשם הוי';
כף יד העני, המקבלת לתוכה את המטבע, מכוונת כנגד ה-ה התחתונה (המזכירה את האצבעות היד, כנ"ל) שבשם הוי'. בכונה זו, השלמת מעשה הצדקה - כשהמטבע מגיעה ליעדה - היא השלמת 'עשית' שם הוי'ה ב"ה.