מה' אשה לאיש

נאמר במדרש: "מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה. בתורה מנין? 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מהוי' יצא הדבר'. בנביאים: 'ואביו ואמו לא ידעו כי מהוי' הוא'. בכתובים, היינו דכתיב: 'ומהוי' אשה משכלת'".
בפשט, נשואי יצחק ורבקה שבתורה נעלים ביותר, נשואי שמשון לפלשתית שבנביא ירודים ביותר, והנישואים האנונימיים שבכתובים הם סתמיים. אמנם, המבט הפנימי מגלה בשידוכים עליה ב'מעמד האשה': בתורה מכונה השידוך "הדבר", ללא יחס לאשה; בנביא מכונה השידוך "היא", כרומז לאשה; בכתובים מפורשת האשה בכבוד כ"אשה משכלת".
ונעמיק: בנישואי יצחק לרבקה מסכימים הוריה בכפיה, והורי יצחק מעונינים בשידוך. בנישואי שמשון לפלישתית 'מיודעים' האב והאם, ללא רצון או הסכמה. בנישואי הכתובים ההורים אינם בעולם (והבן מתואר בפסוק כיורש - "בית והון נחלת אבות, ומהוי' אשה משכלת").
בקבלה, אבא ואמא הם כינויי החכמה והבינה - כלומר: מעורבות ההורים פירושה מעורבות השכל בשידוך. שידוך יצחק לרבקה הוא לפי טעם ודעת אמיתיים - השכל החיצוני (הורי רבקה) נכפה, ושכל הקדושה (הורי יצחק) מעונין בשידוך. שידוך שמשון לפלשתית אינו לפי טעם ודעת, והשכל (הורי שמשון) משתומם, ומשתתף ללא הבנה. השידוך בכתובים הוא בהנחיה אלקית מוחלטת, לגמרי למעלה מטעם ודעת (כשהאב והאם נסתלקו מהעולם). עולה, שככל שהשידוך הוא למעלה מטעם ודעת, מובלטת זהות האשה ומעלותיה.

ובעבודת האדם: הסכמה לשידוך מונחית ב'שכל תורני' המתמקד במידות טובות, ושכל הקליפה המתמקד בנקודות טפלות נכפה בהכרה ש"מהוי' יצא הדבר". השכל איננו מכיר באמת את בת הזוג, אלא את המתגלה לחוץ ו'עוטף' את האישיות. האשה עצמה היא 'נעלם' - "הדבר".
לאחר הנישואין עומד האדם מול אשתו ומגלה "היא" ממשית - אישיות שמעבר לשיקולי שכלו הקודמים, ועליו לקבל את אשתו שלא הכיר מקודם ,בתת ההכרה האדם המשתומם חש ש'רומה', ושאשתו היא 'תואנה' - 'תיקון' המכוון לו מה' בעל-כרחו.
רק כשמסלק האדם התיחסות לשכל החיצוני, בשלו התחתן, ופונה לאשתו - היא מתגלה לפניו על כל מעלותיה , שמבשילות ונחשפות רק כשהיא חשה שבעלה מקבל אותה עצמה, כפי שהיא באמת. רק אז, כשמוסחת הדעת מהשיקולים הצדדיים בנישואין ומתמקדת באשה, מבין האדם שזכה בנישואיו למעלה מטעם ודעת (ושלפי שקולי שכלו החיצוניים לא היה ראוי לזכות במתנה מופלאה זו). האדם זוכה להכיר שה' הנחה אותו לאשתו המשכלת, ללא כל בחירה מצדו, והקשר מתחדש ומתרומם לקשר עצמי, למעלה מטעם ודעת.

[והערה: הדברים מכוונים לשני בני הזוג, אך מטבע הדברים זקוק להם האיש (המדמה שהוא שולט במצב באמצעות שכלו), בעוד האשה נוטה בטבעה לקבל שהשידוך מכוון מלמעלה, ולא מוכרע בשכל האדם.]


 הבית היהודי


 תפילות וברכות


 זוגיות


 חינוך