יעוץ נישואין

יש ומתגלעים חיכוכים בין בני זוג, והם אינם מבינים מדוע. גם כשהסיבה גלויה, תוהה האדם - מדוע אמרתי ועשיתי כך? בני זוג, שאין רצונם להרע זה לזה, עלולים לפגוע בתגובותיהם הספונטניות, הנובעות מרובד לא-מודע בנפש. אדם ממוצע - "בינוני" - שולט בלבושי הנפש הגלויים, אך לא בעצם הנפש, ואין ידו מגעת לתחומי הלא-מודע. לכן זקוקים בני הזוג ליעוץ חיצוני מ"יועץ נישואין" של ממש - צדיק אוהב ישראל. הצדיק מגיע בשליטתו העצמית לעצם הנפש, וגם תגובותיו הספונטניות - הזורמות מהלא-מודע - מתוקנות. שרש היעוץ הוא עץ - עין ו-צדיק -העין שמקבל הצדיק מה' ("עיני הוי' אל צדיקים"), לחשוף את שרשי החיכוך ולזהות עצה לתיקונם.

לפני התיחסות לפרטי הבעיה, על היועץ להסב את דעת בני הזוג לשרש הבעיה הכללי: יחס של "אחור באחור" בין בני הזוג (בו קיים רצון בסיסי לקבל מהקשר, והנתינה נתפסת כהכרח נלוה לקבלה). "אחור באחור" היינו חוסר ענין בפרטי האופי המיוחדים לבן הזוג, וממילא חוסר רגישות והתאמה אליהם - ביחסי "אחור באחור" מתגלה העורף, הזהה אצל כל אדם. גם היחס הטוב הוא "לצאת ידי חובה", טוב המתאים לכל אדם ('לפי הכללים'), ללא אכפתיות מפרטי 'פרצוף' בן הזוג היחודי.

רק במצב "פנים בפנים", כשההענקה היא מוקד ההנאה בקשר, מתאפשר יחס רגיש ל"פניו"-רגישויותיו של בן-הזוג (וכן מודעות גבוהה לפרטי ההתנהגות האישית ושרשיה, ל"פנים" שלי עצמי). ראשית "יעוץ נישואין" בשכנוע אחד מבני הזוג - בדרך כלל דווקא המפותח והרגיש מביניהם (המתחשב יותר, שעל כן נדמה לו שאין הבעיות נובעות ממנו) - שהוא מפנה גב לבן זוגו ועליו להסב אליו פנים.
אמנם - יטען בן הזוג - כשאפנה פנים מתחשבות, בן זוגי עדיין יפנה אחור, דבר המקשה על זיהוי רגשותיו ועל התחשבות אישית-אכפתית כלפיו. אכן, מבואר בחסידות, שכשמסתכלים בבן הזוג מאחוריו הסתכלות מעיינת ("פנים באחור", המתרכזת בבן הזוג בלבד, בהכרח יסתובב גם הוא.) בהפנית פנים מעיינת והחלטית בבן הזוג , ניתן לזהות את אופיו ורגישויותיו המיוחדים (גם 'דרך הגב'), להתיחס אליו בהתאם, ולגרום להסבת פנים הדדית ומתוקנת.