התקשרות לרבי (לצדיק)

שאלה:

כיצד ניתן להבין שחסידים מחכים את מעשיו של הרבי אפילו כשהדבר אינו תואם לשולחן ערוך, כגון: חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה כי כך נהג הרבי?

תשובה:

יש גישות רבות בחסידות בנוגע ליחס בין חיקוי הרבי לעיון בשו"ע (והיו שאמרו - לא בחב"ד - שכאשר נמצאים אצל הרבי הוא השו"ע, וכאשר נמצאים בבית השו"ע הוא הרבי).
אכן, בדורנו חשובה במיוחד ההתקשרות לרבי, והדבר מזרז את ביאת המשיח. כל עוד נתפס הרבי כ"צדיק" בלבד, הרי שההתקשרות אליו אינה חשובה כל כך - הצדיק מזכה את דורו בכל מקרה.
החסידות קדמה את תפיסת ה"צדיק" להיות "רבי" שיש להתקשר אליו, ובפרט חשובים הדברים בדורנו כשרוצים לקדם את הדברים במהירות ולהפוך את ה"רבי" גם ל"משיח". בלשון הקבלה התקשרות היא חיבור המלכות - המנהיגה את המציאות - ליסוד (ה"צדיק"). ניתוק המלכות מהיסוד היא פגם הקיצוץ בנטיעות ר"ל.
[וראה בהתוועדות ש"פ וישב תשי"א (תורת מנחם ח"ב עמ' 146) כי הרבי מסביר את דברי חז"ל "בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא" כי כאשר ישנה הוראה מהרבי יש לבצע אותה עוד לפני שרצים לבדוק את הדברים בשו"ע (משא"כ כשמגיעים למסקנה עצמאית מתוך לימוד התורה יש לברר את הדברים הדק היטב לפנים שפוסקים כך למעשה).]