יצר הרע בעבודת ה'

שאלה:

על המילים "בכל לבבך" דרשו חז"ל בשני יצריך, כיצד ניתן לעבוד את ה' גם על ידי יצר הרע?

תשובה:

יש שתי דרכים כלליות של שימוש ביצר בעבודת ה' - תוך הכרה ביצר כ"רע" או תוך הפיכתו לטוב:
כאשר מכירים ביצר כ"רע" ישנה תועלת רבה בכפיתו (שמעלתה גדולה עד מאד, וראה תניא פרק כז), או - באופן יותר 'מקרב' לעבודת ה' - ביצירת שפלות פנימית באדם מתוך הכרתו את הרע שבו, דבר המעורר בו דחף עז להתקרב לה' (וראה באריכות ב"פרק בעבודת ה'" בספרנו לב לדעת).

בנוגע להפיכת הרע לטוב הפנינו אותך למספר מקורות (כשאת אלו שטרם נדפסו צרפנו לך). על כל פנים, מבואר בחסידות כי היצר לכשעצמו איננו רע, והריהו בגדר "כח המתאוה" בלבד - ה"רע" הוא ב'ציורים' שמציר היצר לעצמו, בלבושים הצואים בהם מתלבש כח המתאוה. כשמצליחים להפשיט את היצר הרע מלבושיו הצואים, להפטר מה'ציורים' והתאוות השליליות, ניתן להשתמש בכח המתאוה עצמו לעבודת ה'.

ביחס למאבק ביצר והפיכתו לטוב מומלץ לך לעיין בספרנו סוד הוי' ליראיו שערים כא-כב. שער כב עוסק במושג "הרע כסא לטוב" (שחדש מורנו הבעל שם טוב). מעבר למבואר שם, יש מאמרים של הרב בנושא שטרם הובאו לדפוס.
בתמצית, מבואר כי ישנן 4 דרגות של הרע כסא לטוב - 4 שלבי התפתחות בעליית הרע ובירורו (עד להשלמתה לעתיד לבוא):

א. מצב בו הרע מבחין ומברר מהו הטוב (על ידי הנגדה ביניהם).
ב. מצב בו הרע הוא כסא ה'מושיב' את הטוב במציאות - הרע 'מפתה' את הטוב לרדת אליו ולתקן אותו (ודבר זה לכשעצמו, טוב הוא, שהרי רצון ה' הוא "להיות לו יתברך דירה בתחתונים", וראוי שהטוב ימשך וירד למציאות התחתונה).
ג. מצב בו הרע הוא כסא עליו עומד הטוב ומתעלה. כאשר הרע (במשמעות של תחתון, כבמלה "מלרע") ממלא את תפקידו במציאות התחתונה מתפנה הטוב לעסוק בענינים הנעלים השייכים לו בעצם, ואין הוא צריך למלא תפקידים נמוכים ובלתי ראויים לו.
ד. מצב בו מתברר כי הרע הוא כסא-כסוי ל"טוב מאד" ובלתי מוכר - מתברר כי בתוך הרע טמון טוב גדול עוד יותר ממה שיש במציאות הטוב המוכרת והרגילה.