סוד ההצלחה

פרק א
איש מצליח - האנשים המצליחים בתנ"ך

יוסף הצדיק - "ויהי איש מצליח"
בחיפוש אחר הדמויות המצליחות בתנ"ך, הדמות הראשונה והבולטת ביותר אשר עולה על הדעת היא דמותו של יוסף הצדיק. בסיפור חייו של יוסף בולטת העובדה כי הוא איש בעל מגע של הצלחה - בכל דבר בו הוא עוסק ישנה הצלחה. יוסף מצליח לפתח כל תחום עד למיצויו המרבי והמיטבי, והנטיה הטבעית של כל הסובבים אותו היא להפקיד בידיו את האחריות והסמכות לביצוע תפקידים, בשל הצלחתו המופלגת.

התורה עצמה מציינת על יוסף שלוש פעמים סמוכות כי הצליח בכל מעשיו: "ויהי הוי' את יוסף ויהי איש מצליח", "וכל אשר הוא עשה הוי' מצליח בידו", "הוי' אתו ואשר הוא עשה הוי' מצליח".
לקמן נעסוק עוד ביתר הרחבה בפסוקי ההצלחה של יוסף. על כל פנים, אנו מוצאים כי יוסף הצליח בכל מעשיו משום שה' היה איתו. רמז לכך שסוד הצלחתו של יוסף היא היות הוי' אלקיו עמו, ניתן לגלות בביטוי "ויהי איש מצליח" אשר נאמר ביוסף. ביטוי זה עולה כ פעמים הוי', וכאשר מוסיפים אליו את המילה הקודמת לו "יוסף ויהי איש מצליח" הכל עולה הוי' פעמים הוי' - הוי' בריבוע!

הצלחת יוסף - הצלחה צולחת במצולה
כאשר מעמיקים בתכונת ההצלחה של יוסף ניתן למצוא בה סדר של שלושה שלבים - סדר המכונה בלשון החסידות: השתלשלות-התלבשות-השראה. בלי להיכנס להסבר עמוק של הדברים, ניתן להסביר סדר זה כדירוג שבין העולמות לאלקות: ב'השתלשלות' מתגלים העולמות בלבד - הצד החיצוני והגשמי, אך ברור כי הם משתלשלים משורש אלקי; ב'התלבשות' מתגלה האלקות - הנבדלת ברורות מן העולמות הגשמיים - אך היא מתלבשת בעולמות כנשמה בגוף; ב'השראה' מתגלה האלקות לבדה, כאשר העולם החיצוני הגשמי 'נעלם', 'טובע' ופועל כולו בהשראה אלקית ברורה. שלושת פסוקי ההצלחה המופיעים אצל יוסף מדורגים זה אחר זה בסדר מובהק: "ויהי איש מצליח", "הוי' מצליח בידו" ו"הוי' מצליח".

בשלב הראשון ההצלחה מתגלית כהצלחתו של יוסף - הצלחה של 'איש העולם הגדול' - והקשר שלה לה' הוא בהיותה 'משתלשלת' ממנו: "ויהי הוי' את יוסף" ומתוך כך "ויהי איש מצליח". אכן, הצלחה זו כולה קורה תוך מהלך של 'השתלשלות' וירידה לתוך העולמות וריחוק (לכאורה) מן האלקות - כאשר "יוסף הורד", בסדר ההשתלשלות, להיות "בבית אדוניו המצרי" - תכלית העולם המעלים על האלקות.

בשלב השני, כבר רואה אדוניו של יוסף כי "הוי' מצליח בידו". למרות שמן הצד החיצוני ההצלחה נראית עדיין כהצלחתו של יוסף, יכול כל אחד - ואפילו אדוניו המצרי של יוסף - לראות כי אין הצלחה זו הצלחה טבעית השייכת ליוסף. אפילו אדוניו המצרי של יוסף רואה בעיניו כי כחו של ה' מתלבש בידיו של יוסף ופועל דרכן הצלחות ניסיות. בשלב זה הרי גלויה האלקות הנבדלת מן העולם, אך היא פועלת כנשמה פלאית שבתוך גוף העולם, או במקרה זה: גופו של יוסף.

בשלב השלישי 'נעלם' יוסף לחלוטין - הוא שוהה בבית האסורים ואישיותו הפרטית נעלמת. בשלב זה מיוחסת ההצלחה כולה לקב"ה - "וכל אשר הוא עושה הוי' מצליח". בשלב זה נמצא יוסף לגמרי בהשראת הצלחת ה', והוא כבר מאבד את הנוכחות האישית המיחסת את ההצלחה לעצמה, או אף כעוברת דרכה ובעזרתה דווקא.

תהליך זה כולו מתרחש דווקא במקביל לתהליך של ירידה ו'השתלשלות' כללית של ירידה למצרים - יוסף מורד למצרים, ושם הוא 'מתדרדר' לבית הסהר - עד שסופו של תהליך זה הוא ההתעלמות הארוכה ביותר בתנ"ך של שם הוי' (מסוף פרשת "וישב" עד ברכת דן בפרשת "ויחי"). והנה, ככל שיוסף משתלשל עוד ועוד, מאיר לו ה' בדרגא גבוהה ונעלית יותר, עד שבשיא הירידה - בבית הסהר - מתגלה רמת ההשראה בה ה' ממש מתגלה והוא המצליח בגלוי, ללא כל הסתר או התלבשות. ככל שיוסף יורד נמוך יותר, צולחת איתו ההצלחה אל המצולה.

הצלחת יוסף - עדות ה', שמחה וחן פנימי
עוד רמז לכך שהצלחתו של יוסף תלויה בהיותו הולך עם הוי' ומעיד על יחודו של ה', היא בראשי וסופי התיבות של "איש מצליח" -אשמח. אותיות אלו הן חלק מכוונה אשר יש לכוון בקריאת שמע בכל יום. כאשר מתבוננים בפסוק הראשון של קריאת שמע אנו מוצאים כי גם במילה הראשונה וגם במילה האחרונה יש אות רבתי - "שמע" ו"אחד" - ושאר האותיות הן אותיות אשמח. לרמז זה משמעויות רבות בעבודה הפנימית המובילה להצלחה ובחינוך ילדים באופן כזה אשר יוביל אותם להצלחות.

על פי הקבלה יש לכוון בקריאת שמע את אותיות עד שמובנן עדות, הן עדות ה' בנו והן עדותנו על מציאותו ואחדותו של ה'. מתוך ההרגשה כי בכל זמן ובכל מעשה אנו המעידים על ה' וה' מעיד בנו וצופה בכל מעשינו, מתעוררת תחושת שמחה גדולה - אשמח. השמחה האישית של כל אדם מגלה ומבטאת את יחודו האישי הפרטי - את החן שלו, בזכותו הוא נושא חן ומצליח בקשריו עם אנשים. ורמז: איש מצליח עולה צהלה ושמחה (וכן עולה קול שמחה).

חינוך האב להצלחה
שרשו של כח העדות הוא בפרצוף אבא על פי הקבלה - פרצוף אשר מבטא את הראיה הבהירה של המציאות השלמה, עוד לפני הירידה לפרטים. ראיה זו היא אשר נותנת אחר כך השראה וזכרון לאחדותו של ה' - כח להעיד על האחדות אשר נסתרת בתוך המציאות. מכח הביטול של פרצוף אבא (- ספירת חכמה אשר נותנת את הכח להיות מה, כלומר: בטל לה') ניתן לגלות את נקודת הביטול בכל פרט ופרט במציאות, לגלות ולשחזר את אחדות ה'.

גם יוסף ואחיו מקבלים את נקודת האחדות מאביהם, כפי שאנו מוצאים מופיעים לגביו כמה פעמים הביטוי "איש אחד", וכפי שהדברים מתבטאים בגמרא:

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם" - ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו? אמרו לו בניו: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד". אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

המדרש מגלה כי כחם של בני יעקב לפעול בעולם בלי ליפול ולהיות 'פסול', הוא כח אחדות ה' המאיר בלבם - כח אשר קבלו מאביהם. האב במשפחה הוא זה אשר צריך לסמל ולחנך ליציבות של אמונה ברורה באחדות ה', ללא נכונות להתפתות לשום אמונה בכחות נפרדים מה', במזלות וכדו' - האמונה באחדות צריכה להיות יציבות שאינה משתנה עם מקרי הזמן והמציאות. העדות על אחדות ה' תלווה את הילדים ותוביל אותם להצלחה (וסימנך: "אין מזל לישראל" עולה "הצלחה לישראל").

חינוך האם להצלחה
מתוך אמונת האחדות היציבה, זו אשר מושרשת אצל הילדים עוד 'לפני המציאות' (כאילו נאמר כי אחדותיות ובהירות זו טמונים כבר בעצם טיפת הזרע של האב, אשר כוללת באחדות את כל פרטי מציאות הבן שיוולד), עתידה להתפתח אצלם שמחה בכל מקרי החיים - שמחה אשר גורמת להתמודדות נכונה מול כל מצב ומקרה, ומובילה להצלחה בהתמודדות עם החיים, ולא ח"ו למשברים וכשלונות.

שרשה של השמחה הוא בספירת הבינה - פרצוף אמא, כמבואר בחסידות. לאחר שהאב נותן את הכח לשמור על אחדות ה' בעולם, באה האם ומפתחת את הדבר לפרטי פרטים - נותן לגלות אותו בכל פרט ופרט מן המציאות. מתוך הבנת האחדות שבכל הפרטים אין מקרי העולם מאיימים על הילד אלא משמחים אותו ברבגוניותם ובאתגרים שהם מציבים.
האם היא הבונה את הילד לכלל מערכת שלמה ומפותחת אשר משדרת כולה אחדות ותיאום - האם מגלה את כל הפרטים מתוך נקודת הזרע היחידה. דווקא כאשר פונים להתעסק בפרטים מתגלה יחודו של כל אדם במסכת חייו היחודית ובמבחר תכונותיו. כאשר זוכה אדם לשמר את נקודת האחדות ואף על פי כן להתפרש ולפעול בפרטים ותחומים רבים, אזי אכן הוא משדר מלאות של אחדות ותיאום - יחוד וחן אישי העולה מכל פרטיו.
את החן האישי מקבלים מן האם, כפי שאנו רואים אצל השבטים אשר כולם בני אב אחד, אך בני ארבע אמהות אשר מחלקות אותם ל'קבוצות אופי'. אצל יוסף בולט במיוחד כי הוא המקבל מאמו את חינו ויפיו, ואנו מוצאים שנאמר בו "יפה תאר ויפה מראה" כפי שנאמר באמו "יפת תאר ויפת מראה". גם עצם הביטוי "יפה תאר ויפה מראה" רומז לכך שיוסף, שהיה יתום מאמו, ירש דווקא ממנה את תכונת היפי ונשיאת החן (כמבואר בכתבי האריז"ל).

אליעזר עבד אברהם
בעצם, עוד לפני יוסף הצדיק אנו מוצאים דמות אפופת הצלחה - דמות אשר התורה מקיפה אותה בביטויי הצלחה - אליעזר עבד אברהם. אם יוסף הוא ה"איש מצליח" היהודי אשר עומד בפני עצמו, הרי שאליעזר הוא הצלחתו של אברהם אבינו, כלומר: אליעזר הוא עבד כנעני - עליו נאמר "ארור כנען עבד עבדים יהיו לאחיו" - אך משום שהוא בטל לאברהם אבינו הוא מבטא את חלק ההצלחה שבאברהם עצמו. לקמן נשתדל עוד להרחיב במשמעות היותו של אליעזר עבד.
על אליעזר עבד אברהם אנו מוצאים בתורה ארבע פעמים באותו הפרק - כאשר הלך למצוא בת זוג ליצחק - את ביטויי ההצלחה. כל הפעמים הן התבטאויות, בפה או במחשבה, של אליעזר עצמו: "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח הוי' דרכו", "ויאמר אלי הוי' אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך", "ואמר הוי' אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי", "ויאמר אליהם אל תאחרו אותי והוי' הצליח דרכי".

בשמו של אליעזר אנו יכולים למצוא רמז לסוג ואופן הצלחתו - ההצלחה הראשונה בתורה, אשר עוברת אחר כך ליוסף, כפי שנסביר באריכות. אותיות אליעזר הם ראשי התיבות של הפסוק "עין לא ראתה אלהים זולתך", כלומר: בשמו של אליעזר אנו יכולים למצוא רמז לכך כי הצלחתו היא הצלחה בלתי משוערת לחלוטין, הצלחה מופלגת אשר כלל לא היתה יכולה להצפות מראש.

יוסף ואליעזר - קשר הנשמות
הצגנו את יוסף ואת אליעזר כשתי הדמויות העיקריות המצליחות בתורה, ולמרות שהסדר הכרונולוגי שונה, הקדמנו את יוסף לאליעזר. מדוע? על פי הקבלה יש קשר בין שורש נשמת יוסף לשורש נשמת אליעזר, ובעצם אליעזר מתגלגל, נכלל וניתקן אצל יוסף הצדיק.

על אליעזר נאמר ש"יצא מכלל ארור לכלל ברוך" על ידי ששימש את אברהם אבינו. מבן כל ילדי יעקב יוסף הוא זה אשר יכול יותר מכולם להתקרא "ברוך" - "ברכות לראש יוסף". גם בברכות יעקב לבניו אנו מוצאים כי השורש ברך מופיע רק בברכת יוסף, ושם הוא מופיע שש פעמים!

יתר על כן, אנו יודעים כי עיקר המשכו של יעקב אבינו הוא בבנו יוסף הצדיק, כפי שנאמר בפסוק: "אלה תולדות יעקב - יוסף". הקשר בין יעקב ליוסף הוא חלק מסוד הצלחתו של יוסף, ומהשמירה שלו מפני כשלונות ונפילות. אנו מוצאים כי נאמר ביוסף "ויהי הוי' את יוסף ויהי איש מצליח", כלומר: הצלחתו של יוסף היא כאשר "הוי' את [שפירושו בהקשר זה: עם] יוסף". יוסף עולה ו פעמים הוי', וכאשר מוסיפים עוד פעם את שם הוי' (בסוד "הוי אתיוסף") הוא עולה יעקב (ז פעמים הוי') - הצלחת יוסף היא בהשראת יעקב. רמז זה נמצא גם בעצם הפסוק "ויהי הוי' את יוסף ויהי איש מצליח, אשר יש בו ז מילים ו-הוי' אותיות.

מן המדרש יכולים אנו ללמוד עוד יותר על הקשר בין אליעזר ליוסף, אשר מתבצע דרך אביו של יוסף - יעקב. המדרש מלמדנו כי יעקב המתין אצל לבן עד אשר נולד יוסף ורק אז עזב לדרכו:

"וישב יעקב". כך אמרו חכמים: "אלה תולדות יעקב יוסף" - התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו. כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל, התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף. הדא הוא דכתיב: "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף" - כיון שנולד שטנו של אותו רשע, "ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה". מי מורידן למצרים? יוסף. מי מכלכלן? יוסף. הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף, הדא הוא דכתיב: "ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו", נתן תהום קולו: "גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף". א"ר יודן ב"ר שמעון: אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף.

אנו יכולים לראות את הדברים על רקע המדרשטו, המוכיח כי אליעזר "יצא מכלל ארור לכלל ברוך" דווקא כאשר אמר לו לבן: "בא ברוך הוי'" - באותה השליחות בה מופיע שוב ושוב הצלחתו של אליעזר. לפי זה אנו מבינים כי הצלחתו של אליעזר 'נתפסה' על ידי לבן והפכה להצלחה ברוכה. כאשר יעקב ממתין אצל לבן עד הולדת יוסף הוא ממתין עד שמברר ומכניס לכלל ברוך את הצלחת אליעזר - עד אשר נולד יוסף, הבן אשר נוחל את כח ההצלחה.

אליעזר ויוסף - הצלחה ופרנסה
רמז נוסף לקשר בין אליעזר ליוסף אנו מוצאים ממש בנקודת ההצלחה של יוסף: אנו יודעים כי שמו של אליעזר עולה בגימטריא שלוש מאות ושמונה עשר, וכבר בתורה משמש מספר זה כרמז לאליעזר עבד אברהם, כפי שדרשו חז"ל: "'שמנה עשר ושלש מאות' ריש לקיש בשם בר קפרא אליעזר לבדו היה מנין אליעזר יח ו-ג מאות". והנה אצל יוסף נאמר "ויהי איש מצליח" כאשר סופי התיבות של הביטוי עולים אליעזר, לרמוז כי הצלחתו של אליעזר נכללת ומסתתרת בהצלחתו של יוסף.

כאשר אנו מצרפים את שני השמות, אליעזר ויוסף, אנו מוצאים רמז נאה נוסף המלמד כי בשתי דמויות אלו תלויה ההצלחה בפרנסה. השם אליעזר יכול להתחלק, על פי פשט המשמעות שלו לשלושה חלקים א לי עזר, כלומר: אלף - המרמזת תמיד ל"אלופו של עולם" - לי עזר. משמעות השם היא כי ה' הוא העוזר לאליעזר ומשום כך הוא מצליח. כאשר מחלקים שם זה כך, ניתן לכתוב אותו ב'משולש', יחד עם שמו של יוסף:

			א
		י		ל
	ר		ז		ע
ף		ס		ו		י

במשולש זה עולות האותיות שהן קדקודי המשולש צא בגימטריא (ז - האות שהיא מרכז המשולש - פעמים אחד) - מספר חשוב בקבלה, העולה אמן בגימטריא, וכן שילוב השמות הוי' אדנ-י (כזה: יאהדונהי). אמנם, עוד יותר משמעותי לענין בו אנו עוסקים הוא סוד האותיות עצמן שבקדקודי המשולש הן פאי. אותיות אלו הם שם הפרנסה על פי הקבלה, השם אשר אותו יש לכוון באמירת "פותח את ידיך" והוא מקור המשכת הפרנסה באופן מופלג לעולם.

מצליחים נוספים בתנ"ך - יהושע בן נון, שלמה המלך
עד כה עסקנו בשתי הדמויות המצליחות העיקריות בתורה - אליעזר עבד אברהם ויוסף הצדיק. נזכיר בקיצור עוד חלק מן הדמויות המצליחות בתנ"ך, ונגלה כיצד הן קשורות עם יוסף הצדיק. לקמן נעסוק שוב בפסוקים מן התנ"ך בהם מופיע שורש זה (ובדמויות אליהן הוא מתיחס), וננסה לעמוד יותר על המשמעות הפנימית שלו.

אנו מוצאים כי ליהושע בן נון נאמר על ידי ה' בתחילת דרכו: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב כי אז תצליח את דרכך". יהושע בן נון בא משבטו של יוסף הצדיק, ואף יותר מכך, מבואר בספרי הקבלה כי נשמתו של יהושע בן נון היא משורש נשמתו של נשמת יוסף. מענין לציין כי הקשר בין יוסף לאליעזר חוזר אצל יהושע בן נון, אשר הוא וכלב בן יפנה היו היחידים שלא חטאו בחטא המרגלים. על כלב בין יפונה נאמר כי היה גלגולו של אליעזר עבד אברהם.

גם ביחס אל המלך מופיעות לשונות של הצלחה, כאשר אביו מזהירו ומלמדו כיצד להצליח: "עתה בני יהי הוי' עמך והצלחת…", "אז תצליח אם תשמור לעשות את החוקים ואת המשפטים אשר צוה הוי' את משה על ישראל חזק אל תירא ואל תחת". ואכן, מסופר בספר דברי הימים כי הצליח: "וישב שלמה על כסא הוי' למלך תחת דויד אביו ויצלח", "ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית הוי' ובביתו הצליח". גם שלמה המלך הוא 'בחינת יוסף' במובנים מסוימים - וכפי שנעמיק לקמן, דווקא באלו הקשורים עם סוד ההצלחה.

המשך המאמר:
פרק ב. איש מצליח - בר מזל
פרק ג. הצלחה בצל

חזרה לתחילת המאמר