preload
בס"ד
מרץ 25

ההקלטה:

Download

הוידאו:

מה קודם למה: הנפש או הרוח, פרצופי השורש או פרצופי המשנה, הארת הפנים או המוחין? באיזו שלב נכנסת הנשמה ומה תפקידה?

מה מקבלת הנפש מההורים בשלב היניקה, ומהי השפעת החסכים בנוכחות ההורית על שלבי ההתפתחות המאוחרים?
מיהן הנקבות המאכלסות את נפש הזכר ומיהם הזכרים המאכלסים את נפש הנקבה, ומה מקומם בתהליך ההתפתחות והאינטגרציה
?

[בערך עד 10:45 ההסבר על פי קבלה. מי שלא מתמצא במושגי קבלת אריז"ל מומלץ לדלג ולהתחיל מ10:45, משם מתחיל החלק הפסיכולוגי והמעשי של השיעור]

אנחנו חוזרים שלושה שיעורים אחורה, מה שלמדנו לפני פורים, אנחנו ממשיכים עם זה, בדפים שיש לכם כאן חלק מזה חזרה, אנחנו נחזור קצת ונתקדם. אם אתם זוכרים אנחנו דילגנו קצת, בשער ההקדמות ב… ראינו את תחילת תהליך התיקון, אחרי זה דילגנו. רציתי להתמקד יותר בקטע של זעיר אנפין, שהוא למעשה הבסיס של כל תהליך התיקון.

שער ההקדמות – דף נט עמוד א

עוד ביאור מציאות יעקב ולאה ושרשם פעם שנית:

ונחזור לבאר, כללות ענין מציאות יעקב ולאה ושרשם. הנה נתבאר למעלה בדרוש הזה, כי המלכים דזו"ן מתו ממש, וירדו בעולם הבריאה, במקום הקליפות. אבל המלכים דאו"א, לא מתו ממש, רק ירדו מגדולתם למטה, במקום רחל, נוק' דז"א, באצילות עצמו. גם נתבאר, כי השני אחוריים של שני הנקודות, השנית, והשלישית, הנקראים או"א, שהיו אז קודם התקון, בבחי' אחור באחור, אותם שני האחורים ירדו למטה כנז', ומהם נעשו אח"כ בחי' יעקב ולאה, יעקב, מאחורים דאבא. ולאה, מאחורים דאימא:

זה אתם זוכרים, שני דברים הוא אומר כאן. דבר ראשון, ההבדל בין הנפילה של או"א לבין הנפילה של ז"א. שאו"א כאשר נפלו נשארו במקום האצילות, הם נפלו במקום מלכות דאצילות, הם נשארו עדיין במרחב של קדושה, גם אחרי שהם נפלו. אך כאשר זו"נ נפלו, הם נפלו למטה לקליפות, נפלו מתחת לאצילות. והדבר השני, שמאחוריים של או"א שנפלו, נה"י דאבא ונה"י דאימא, נוצרו יעקב ולאה.

והנה כאשר ירדו אלו ב' האחורים למטה, עד מקום רחל נוק' דז"א, בעולם האצילות עצמו, היה באופן זה, כי יעקב שהוא אחורים דאבא, ירד ועמד כנגד פנים דרחל. ולאה שהיא אחורים דאימא, ירדה ועמדה כנגד האחורים של רחל. ונשארה רחל באמצע שניהם. וכאשר נפלו אח"כ זו"ן למטה בעולם הבריאה כנז"ל, נשאר מקום רחל, חלל ופנוי וריקם, בין יעקב ולאה, בעולם האצילות. ואז, היו פני לאה מביטים באחורי יעקב:

הדבר הראשון שהוא מסביר כאן זה הכיוונים. היה לנו זו"נ – הפרצופים השורשיים. לאה נפלה לכאן. והיתה עם הפנים בכיוון ז"א. ועוד מעט הוא יסביר שיעקב הפנים שלו פונים החוצה. ואחרי זה כאשר זו"נ נפלו למטה, ונשארה רק לאה, בשלב ראשון, אז הפנים של לאה הם בכיוון יעקב. ואז יוצא מצב הפוך. כאשר אבא ואימא נפלו, אחרי התיקון, יש מצב שהאבא מביט באחורי אימא, ואימא לא מביטה באחורי אבא, אתם זוכרים שדיברנו, שאחורי אבא לא מותקו. אבל למטה זה בדיוק הפוך. למטה הנקבה מביטה באחוריים של הזכר. זה המצב שיוצא הפוך. וז"א למה הפנים שלו פונות החוצה, אנחנו נדלג על זה ועל הפיסקה השלישית, בוא נקרא את זה בזריזות, כי כבר דיברנו על הפיסקה זו.

והטעם הוא, לפי שהנה ז"א, פניו מכוונות ממש, אל הצד אשר פונות פני א"א, כנודע כי ז"א ראשו מתחלת מת"ת דא"א, ופניו דז"א, הם שם נוטות אל מקום נטיית פני א"א.  ועל ד"ז גם פני או"א, מכוונות כנגד פני א"א

אם אתם זוכרים, דיברנו על זה שבתוך זעיר יש לנו התלבשות של א"א, שמגיע דרך או"א, ויעקב יש לו שתי אפשריות, יש אפשרות להיות כמו ילד קטן שמסתכל עם הפנים לכיוון האבא, ואז אבא לא יכול להסתכל עליו, לא יכול להאיר לו בפנים. ואם הוא רוצה להאיר לו פנים, הוא צריך לסובב אותו, כדי שיוכל לראות את פנים שלו. ובגלל שיעקב צריך לקבל הארת פנים, בגלל זה הפנים שלו החוצה. נדלג לפיסקה הבאה.

האמנם לאה, עומדת, ופניה מסתכלים באחורי יעקב, לפי שלמעלה באימא, כיון שאבא הפך פניו כלפי אימא בתחלת תקונם, והוא, כשהתחיל רישא דעתיק יימין להתקן כנז"ל, ולכן לא היה עדיין כח באימא, להסתכל פב"פ דאבא, ולכן החזירה אחוריה לצד פני אבא כנז"ל. אבל עתה ביעקב אשר אחוריו כלפי לאה כנז', יש כח בפני לאה לקבל הארה מאחורי יעקב, ולא הוצרכה להפוך פניה גם היא, ונשארו פניה כלפי אחורי יעקב כנז':

 הוא רוצה לומר דבר כזה. אחד הסיבות להסבת פנים אחורה, לאחור באחור, הוא כאשר אין אפשרות לראות את האור הפנים. אור הפנים הוא חזק מדיי. ועכשיו המצב שפני ז"א כבר יוצא החוצה, לכן לאה שהיא מאחוריו כן יכולה להפנות פנים.

אנחנו דיברנו שזעיר אנפין, יש לו שני קטבים. הראש שלו מצד אחד בשמיים. הוא מקבל ממקומות גבוהים, הוא מקבל השראה ממקום עליון. מצד שני, הוא נטוע למטה במלכות. הוא מחבר שמים וארץ. ובגלל שהוא פרצוף שורשי, ז"א וגם רחל הם פרצופים שורשיים, הוא מרכז הפוקוס של אצילות. מרכז הקיום. מרכז החיים. מרכז החויה של אצילות.

[חשבתי שמרכז האצילות היא שכינה]

מרכז האצילות הוא זעיר אנפין, ואחרי זה תגדל השכינה והיא תהפוך להיות לפחות כזעיר אנפין. זה תהליך ארוך. ההתפתחות של הנוק' אנחנו עוד נגיע לזה.

האר"י מנסה להסביר כאן את המיקום של הפרצופים. למה פרצוף יעקב נמצא כאן, למה ישראל יהיה אחר כך למעלה, למה לאה פה ורחל שם. יש שתי אפשרויות להסביר את המקום של הפרצופים. אפשרות אחת היא להסביר אותם דרך הכלים. ואפשרות שניה היא להסביר דרך האורות.

אם אני נסביר את זה דרך הכלים, זה מאד פשוט. נה"י דאבא ונה"י דאימא נפלו לתחתית האצילות, והם הפכו להיות יעקב ורחל. אחרי זה מנה"י דאימא נוצר פרצוף לאה, אבל לאה כבר לא יכולה להיות למטה, מפני שרחל תופסת את המקום, ולאה נמצאת מעליה. כלומר, אני יכול להסתכל על המוחין, לאן הם נפלו, איפה הם נמצאים, על הכלים, לאן הכלים נפלו. כלומר, הכלים נפלו למקום של תחתית האצילות. ומזה נוצר המיקום של הכלים.

ואפשר להסתכל על זה אחרת. אפשר להסתכל על זה מכיוון של האורות. זה מה שדיברנו בשיעור הקודם, שמה שיוצר את פרצופי המשנה זה נה"י דאבא ונה"י דאימא. הם מתחילים לרדת דרך זעיר אנפין, עד לחזה של זעיר אנפין, עד האמצע, נה"י של אבא מלובש תוך הנה"י של אימא. יש לו שלושה לבושים. יש לו את הלבוש העצמי שלו, הלבוש של אור אבא, גם את הלבוש של אימא…

יש לנו את האור של האימא, שיורד על החזה. ובתוכו יורד האור של אבא, נה"י של אבא. יש לו שלוש לבושים. הלבוש העצמי שלו, הלבוש של אימא, והלבוש של ז"א. אז הוא לא יכול לצאת החוצה, לא יכול להתגלות. מתי הוא יכול להתגלות? רק במקום שבו יסוד אימא קצר, יסוד אימא מסתיים בחזה, לכן נה"י דאבא בוקע את יסוד אימא ויכול להתגלות, ולכן יכול לצאת החוצה וליצור את יעקב. לכן יעקב נוצר (כאן). היכולת של הגילוי של אבא מאפשרת רק לרדת למטה.

לעומת זאת, לאה שנוצרה מנה"י דאימא, היא יכולה להתגלות ב(חזה). זה אם נסתכל על האורות. זה אם אני מסתכל לא על הסיבה של הכלים אלא על הסיבה של האורות. יש לנו נה"י דאימא שיש לו רק לבוש א' לבוש דז"א, ולכן יכול לבקוע החוצה וליצור את פרצוף לאה.

אנחנו נראה בהמשך, שכל הסוגיא שיש כאן במיקום של הפרצופים,  האר"י נותן לה הסבר כפול. הסבר א' מצד האורות, והסבר השני מצד הכלים.

מה זה אומר המוחין הללו?

[היחס בין אורות לכלים הוא מקרי?]

גם הכלים נוצרו מהשברים של נה"י של אבא ואימא. וגם האורות, המוחין שמגיעים אחר כך. את כל המערכת אפשר להסביר כפול. אפשר להסביר מצד הכלי. ואפשר להסביר מצד המוחין, מצד האורות.

בוא ננסה להבין מה זה הדבר הזה.

Series Navigationהגיל המנטאלי והגיל הרגשי (ב). יהודה יפרח כ"א אדר ב' תשע"ד