ההוראה ממגילת אסתר: גודל עניין המשפחתיות. ע"י "מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד" – ע"י זה "ימים אלו לא יעברו מזרעם"

 כתוב "והימים האלה נזכרים ונעשים, בכל עיר ועיר, מדינה ומדינה, עיר ועיר, וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. ורש"י כותב, "נזכרים" – ע"י קריאת המגילה. ו"נעשים" – ע"י משתה וסעודה, לתת מנות ומתנות. "משפחה ומשפחה" – אומר רש"י – מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד, וכך – קיבלו עליהם שהימים האלו לא יעברו.

הרבי בא' מהתוועדויות – בלמ"ד – או ל"ב או ל"ג או ל"ד, ל"ו אולי, הרבי אומר, שרואים, שכשכתוב, "משפחה ומשפחה"  – רש"י כותב, שמתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד – זה הדרך שימי הפורים לא יעברו.

וכאן אנחנו רואים גודל החשיבות של מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד של המשפחה.

הרבי דיבר אז על גודל עניין של המשפחתיות. כי הנצחיות של כלל ישראל, מדור לדור – ע"י זה שהמשפחה נמצאת ביחד.

אנחנו דיברנו שזה הי' שיחה א' שהרבי דיבר בפורים. והרבי דיבר פעם אחרת, כשהקב"ה סופר את עם ישראל – הוא לא סופר אותם כיחידים, אלא לפי המשפחות. שמים את הדגש על המשפחה, מאיזה משפחה באת. למה הוא ספר אותם לפי המשפחות? הרבי אמר פעם בשיחה לנשי חב"ד, כי הכוח לא להתבטל בין הגוים, מה שאנחנו שומרים על הזהות שלנו, ושיש לנו מספיק תוקף לעמוד מול כל הפיתויים – זה ע"י שאנחנו שייכים למשפחה, למשפחותם לבית אבותם. אנחנו צריכים לדעת, שבניית הבית, מה שאנחנו משתדלים לתת דגש על משפחתיות – זה הכלי שעוזר לנו לא להתבטל בין העמים. בן אדם שמשתייך למשפחה – זה נותן לו יותר בטחון עצמי, יותר זהות.