הקלטה מהשיעור:

http://jewish-education.info/uploads/yehuda-yifrah/740708.mp3

וידאו:

https://www.youtube.com/nLb39YZn8Xo

צדיקים וחסידים – שתי גישות

[שאלה בקשר לשיעור משבוע שעבר. עשית דיכוטומיה, הצדיק הקבלי הסטנדרטי, שחי בתודעה יום יומית של זעיר אנפין, מול החסידים שהם חיים באקסטרים, במסירות נפש תמידית]

זה לא צדיק מול חסיד. זה שיטות. יש שתי שיטות שונות בעבודת ה'. זה לא קשור לצדיק מול חסידים.

[אך הצדיק הגדול שמגיע לדרגות של חיה ויחידה – הוא מתגבר על דיכוטומיה זו? הוא כבר הפנים את התודעות העליונות?]

יכול להיות. יכול להיות שלא.

[אם הוא הגיע לחיה ויחידה?]

יכול להיות מצב שהוא דילג על כל מיני שלבים בדרך. ואז יש קומות גבוהות… וקומות תחתונות ש…

[אבל גם אצל אר"י הדרגא של משיח זה הדרגות העליונות?]

אצל האר"י זה מהלך ארוך. לא ניכנס לזה עכשיו, אך בגדול זה שתי גישות. נכון שזה שלבים, נכון שמי שהשלים את תיקון הנפש הוא מגיע לרוח, מרוח לנשמה, חיה יחידה – זה יכול להיות שלבי. אך יש גישות שבאופן שיטתי מתעלמות מהצורך לעשות עבודה בנפש, ומבחינתם אפשר ישר לקפוץ למדרגות עליונות. והשיטה הקבלית היא לא כזאת. Continue reading »

ספר ליקוטי הלכות או"ח – הלכות תפילין הלכה ו

כג) וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל אֶת הָמָן הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי הָמָן בְּחִינַת גֵּאוּת, כִּי הָיָה מִתְגָּאֶה מְאֹד וְרָצָה שֶׁהַכֹּל יִכְרְעוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וּבִשְׁבִיל זֶה התקנא בְּמָרְדְּכַי וְעַל כֵּן עָשָֹה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי גֵּאוּת הוּא עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל כֵּן בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְכוּ', כִּי עִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא נִמְשָׁךְ מִגֵּאוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם. שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ קְלִפַּת הָמָן, יִמַּח שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֻלִּין קל"ט), הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר, "הֲמִן הָעֵץ וְכוּ'". וְעַל כֵּן עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הָיָה עַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּה שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, (עַיֵּן מְגִלָּה י"ב) כִּי פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא פְּגַם הַגֵּאוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ עַל שֶׁהִשְׁתַּחֲוּוּ לַצֶּלֶם, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת גֵּאוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עַיֵּן מְגִלָּה ט"ו), בְּבָבֶל נִכְשְׁלוּ בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַבְּרִית, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ פְּרִישׁוּת וּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית הַנִּמְשָׁךְ מִפְּרִישׁוּת וּקְדֻשַּׁת מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם. Continue reading »

… יש משהו במרחב המיסטי שזורק אותך למרחבים אחרים. לעולם שבו מה זה להבין, מה זה להכיר, מה זה לדעת, מה זה לראות – הכל הוא אחר. מה שחשבת על המושג לראות – זה לא זה. מה שחשבת על המושג להרגיש – זה לא זה. מה זה אמפטיה? מה זה לראות מישהו ולהרגיש אותו? לפעמים אתה מסכם – ואללה, אני מבין אותך! את מדברת עם חברה – ואללה, אני מבינה אותך! היא צריכה להרגיש אמפטיה. זה ברמה מסוימת.

במרחב המיסטי להבין מישהו זה להיות הוא. ממש. להיות הוא יותר ממה שהוא הוא. להיות הוא יותר ממנו. כי זה כל כך מוקצן, אתה מרגיש אותו יותר ממה שהוא מרגיש את עצמו.

כל מושגי הזמן והמרחב אצל האר"י הוא מדבר על זה, שהזמן והמחרב – וגם בחסידות – הם נבראים במלכות דאצילות. מעל למלכות דאצילות אין מושגי הזמן והמרחב. אנחנו לא מסוגלים לדמיין, מה זה מחיקת ציר המרחב. מה זה אומר שיש את ההכרה של .. שיושב, ויש אותי, ואנחנו סובייקט, אני הסובייקט המתבונן באובייקט,  ויש בינינו איזה שהוא מרחב, שמאפשר לבחון אותו, ולראות אותו. מה זה אומר שהמרחב הזה נמחק? זה נשמע משהו הזוי… מה זה זמן שנמחק? מה זה מחיקת ציר הזמן? זה כל מיני מושגים שהם.. מה זה צבע? מה זה תדר? מה זה אנרגיה? מה זה השפעה? מה זה בכלל אור? מה זה עולם הזה? מה זה עולם הבא? Continue reading »

שער הכוונות – דרושי חג הפורים דרוש א

ועתה נבוא אל ביאור ענין ימי פורים והמגילה והמרדכי ומעות מגבת פורים והמשתה והשמחה. הנה נתבאר אצלנו בדרושי נוקב' דז"א ובענין מיעוט הירח כי בכל זמן של הגלות עומדים זו"ן אב"א כל ימי החול לולי בשעות התפל' ובשבתו' וכיוצא בזה כמו שנתבאר שם. והנה כאשר רוצים לחזור פב"פ צריך שתקדים בחי' הפלת הדורמיטא על ז"א כדי שתיעשה הנסירה ותוכל לחזור עמו אפין באפין כנז' בדרושי ר"ה

למדנו באלול את הדרושים הללו

ולהיות כי ענין מרדכי ואסתר היה בסוף השבעים שנה של גלות בבל כנודע לכן אז כבר בימיהם התחיל ענין תיקון זו"ן כדי לחזור אפין באפין ויגאלו ישראל. וענין התחלה זו היא ענין הדורמיטא שנעשה אז בימיהם וז"ס הצרה העצומה שהיתה אז לישראל אשר עליו נאמר והנה אימה חשיכה גדולה כו' וארז"ל חשכה זו גלות מדי שהחשיך עיניהם של ישראל. וענינו הוא לפי שאז היה ז"א בסוד הדורמיטא ונודע כי המן הרשע. היה אוסטורלוגוס גדול כנודע בענין ויפל פור הוא הגורל מיום ליום כו' ובפרט במ"ש בס"ה כי הוא ועשרת בניו כוללים כל עשרה קליפין החיצונים וידע בחכמתו ענין מיעוט השגחתו ית' על ישראל בימים ההם להיותו בבחי' השינה ולכן חשב ועלה בלבו כי הזמן מוכן לאבד שונאיהם של ישראל, וז"ס ענין ויכוח המן עם אחשורוש אם יעלה בידם עצה זו והשיב לו המן ישנו עם כו' ודרשו רז"ל ישן הוא האלוה שלהם והבן זה. ולהיות כי הדורמיטא ההיא היא לטובתן של ישראל כדי שתנסר הנקבה מאחורוי ויחזרו פב"פ ויגאלו ישראל ויבנה בית המקדש לכן התייעצו שניהם כי בזמן ההוא שהאלוה שלהם הוא ישן יקדימו הם לאבד ולהשמיד שונאיהם של ישראל כדי שלא ישארו אפילו מתי מעט שיהיו ראוים לגאולה ועי"כ לא יבנה בהמ"ק. Continue reading »