לפעמים יותר טוב לפעול ע"י מישהו אחר
… צריכים ללמוד ולדעת, מה הדברים שמציקים, מה הדברים שמעיקים, מה הדברים שפוגעים. עכשו – יש בעי'ה שאתה חושב שהשני לא מבין את העניין? אז או שאתה מנסה להסביר את דעתך, או – אמרתי את זה פעם גם כן – לפעמים הבעל לא יכול לפעול בצורה ישירה, לפעמים הוא צריך עזרה של מישהי שיותר קרוב אלי'ה מבחינה רגשית – כמו אשה, כמו משפיעה, כמו ידידה.. לפעמים יש עניינים שאנחנו לא יכולים לפעול לבד. צריכים מישהו אחר שייכנס לזה.
כמו שאמרתי לכם פעם, שהרבי כותב על הילדים שהם בגיל התבגרות, הרבי כותב על הילדים שבגיל התבגרות, שהרבה פעמים ההורים לא יכולים לפעול עליהם דברים, כי יכול להיות א' שהילד לא יכול לקבל מההורים שלו, כי ההורים מדברים מתוך התרגשות, והילד לא שומע את התוכן, הוא שומע את הטון, וזה גורם לו רתיעה, והרבי כותב עוד טעם, שהילד מרגיש כלפי הורים שלושהוא מאבד את העצמאות שלו – הילד שמתבגר. הוא מתמרד, בגלל שהוא מרגיש, שלא נותנים לו עצמאות. בגלל שההורים – יש להם את הכוח הסמכותי, אבל אם זה מישהו – כמו חבר – שאומר לו אותו דבר – אז זה לא כי הוא כפה עליו את הסמכות שלו, זה בהסכמה! וזה גם כן לא בהתרגשות, כי החבר לא מתרגש על ההתנהגות של החבר שלו, כמו שההורה יכול להתרגש ולהראות את הרגש הזה בכעס או בעצבים, או במתח, או בלחץ, או כיו"ב.
וכמו שהרבי כותב לגבי גיל ההתבגרות – לפעמים אותו דבר לגבי הבעל ואשה. מכיון שהבעל – הוא הבעל, והם חיים מאד מאד קרוב א' לשני, אז לפעמים האישה יכולה להרגיש, שהיא נחנקת. כמו שהילד מרגיש את הסמכות, כאילו שלוקחים לו את העצמאות, כך האישה יכולה להרגיש כלפי הבעל – שהיא נחנקת, אין לה חופש. והכל עולה ב"פרס". אבל כשזה בא ממישהו מהצד, לא מהבעל עצמו – ממישהו אחר – משפיעה, חברה, או מישהו אחר – אז "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם" – היא מקבלת את זה, ולא שהיא מרגישה שכופים את זה עלי'ה.