להאזנה:
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/ein_yaakov/ein-yaakov-29-10-2009.WAV
לתועלת הגולשים הבאנו כאן את הנוסח של "עין יעקב" שנלמד בשיעור, וכן "קיצור שלחן ערוך" שנלמד בהמשך
עין יעקב
(ד) שם תנו רבנן, מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון, בסכתו של רבי יוחנן בן [רבי] אלעאי בקסרי, ואמרי לה, בקסרין. הגיע חמה לסכתו, אמר לו, רבי, מהו שאפרוש עליה סדין? אמר לו, אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט. הגיע חמה לחצי הסכה, אמר לו, מהו שאפרש עליה סדין? אמר לו, אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים, ושבט יהודה ושבט בנימין העמידו מלכים על פי הנביאים. הגיע חמה למרגלותיו של רבי אליעזר, נטל רבי יוחנן בן אילעאי סדין ופירש עליה. הפשיל רבי אליעזר טליתו (עליו) (לאחוריו] ויצא, לא מפני שהפליגו בדברים, אלא [מפני] שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו:
(ה) דף חכ ע"א תנו רבנן, מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון, ושאלוהו שלושים הלכות בהלכות סכה, שתים עשרה, אמר להם, שמעתי. ושמונה עשרה, אמר להם, לא שמעתי. רבי יוסי ברבי יהודה אומר, חלוף הדברים – שמונה עשרה, אמר להם, שמעתי. שתים עשרה, אמר להם, לא שמעתי. אמרו לו, רבי, כל דבריך אינן אלא מפי השמועה? אמר להם, הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי. (אמר להם,) מימי לא קדמני אדם לבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שנת קבע ולא שנת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חלין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם:
קיצור שלחן ערוך סימן י"ט – דיני משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו
(ג) יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל. ואם טעה ואמר כן גם בחורף, אם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה', גומר הברכה מחיה המתים, ואין צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שכבר זכר טל. ואך אם נזכר מקודם שאמר את השם, אומר במקום דסלקא ענינא מוריד הגשם:
(ד) אם טעה בקיץ ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים, חוזר ומתחיל אתה גבור וכו'. (ואין זאת מדין חזרה אלא כדי שתהא הברכה ניכרת שאינו אומר בה משיב הרוח ומוריד הגשם). אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים מחיה המתים חוזר לראש התפלה. אם לא אמר רק משיב הרוח ולא אמר מוריד הגשם, אינו מזיק כלל ואומר מכלכל חיים וכו'. אם טעה במעריב או בשחרית של שמיני עצרת ואמרו, א"צ לחזור לראש:
(ה) מתחילין לומר טל ומטר בתפלת ערבית של יום ששים לאחר תקופת תשרי, והוא ביום ד' או ביום ה' לחדש דצמבר (משנת תר"ס ה' או ו' לדצמבר) ואומרים עד פסח:
(ו) אם טעה ולא אמר טל ומטר, אם נזכר קודם שסיים הברכה מברך השנים, אומר שם ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבענו וכו' וחותם כראוי. ואם לא נזכר עד לאחר שחתם הברכה, מתפלל להלן, ובתוך ברכת שמע קולנו אחר ריקם אל תשיבנו אומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'. ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר ברוך אתה, כל שלא אמר עדיין את השם יכול לומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה שומע תפלה, חוזר ומתחיל ברך עלינו וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון וגו', חוזר לראש התפלה:
(ז) טעה בקיץ ואמר טל ומטר, חוזר ומתחיל ברך עלינו, ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון, חוזר לראש התפלה:
(ח) אם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר, אם הוא לאחר שלשים יום שכבר התפלל תשעים פעמים כראוי, חזקתו שגם עתה התפלל כהרגל שלו כראוי. אבל בתוך שלשים יום צריך לחזור ולהתפלל. וכן בטל ומטר אם מסתפק לו לאחר שכבר התפלל תשעים תפלות כראוי, מוקמינן אחזקתיה שגם אתה התפלל כראוי. וקודם לכן צריך לחזור ולהתפלל: