preload
בס"ד
אפריל 08

מורנו הבעש׳׳ט נסע פעם עם תלמידיו הצדיקים לישוב רחוק. באותו ישוב גר פרוש אחד שישב על התורה ועל העבודה, ופרש מכל ענייני העולם. על כל דבר היה אומר: כך קבלתי מאליהו. היה בכוחו להסביר עניין לכל אחד, אפילו לאיש פשוט. באותו ישוב גר גם איש פשוט, פושט נבילות, שהיה אומר הרבה תהלים, ורק בשעת עבודתו כשידיו היו מלוכלכות לא היה אומר תהלים.

נכנס הבעש׳׳ט עם תלמידיו לביתו של האיש הפשוט, והורה להם לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם על כתפיו והחל לזמר ניגון. ותלמידיו נרעשו מהמחזה שראו והתפלאו מאוד, כיצד מגיע לחדרון קטן כזה יריד שמיימי גדול כזה.

לאחר מכן, הלך הבעש׳׳ט עם התלמידים לביתו של הפרוש, ושוב הורה להם לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם על כתפיו והחל לזמר ניגון חרישי, והתלמידים ראו לפניהם נחשים ועקרבים.

הסביר הבעש״ט לתלמידיו, אף שכתוב בתנא דבי אליהו, שאם צמים ארבעים ימים רצופים ופורשים מענייני עולם, זוכים גם עבד ושפחה לגילוי אליהו, אבל לא לגילוי הנשמה. הנחשים והעקרבים שראו הם מפאת גסות הרוח של הפרוש, מניצוצות הנחש הקדמוני. לאחר מכן אמר הבעש׳׳ט לתלמידיו: שמעו ברכה מהאיש הפשוט, כי דיבוריו בוקעים רקיעים.

כעבור משך זמן בשעת פטירתו של האיש הפשוט, לקח מורנו הבעש׳׳ט עשרה מתלמידיו ונסע לאותו ישוב להתעסק בקבורתו.

גילוי הגשמה הוא העיקר

לכאורה לפנינו צדיק לעומת איש פשוט ומגושם, ורק הבעש״ט מראה לתלמידיו במחזה שמיימי כי ההפך הוא הנכון. אצל האיש הפשוט היה אור אלוקי ומלאכים ואילו אצל הפרוש ראו נחשים ועקרבים.

אין הכרח לומר כי הפרוש היה צבוע ורשע. יתכן בהחלט שהוא אדם טוב, אבל שמץ של ישות הכשילה אותו בעבודת ה׳ חיצונית. יסוד החסידות הוא עבודת ה׳ פנימית. בניגוד לסיפורים אחרים על מבקשי גילוי אליהו שעלו בתוהו, הפרוש לא היה ׳סוס׳ וזכה לגילוי אליהו ובכל זאת היה ביתו מלא בנחשים ועקרבים. זהו מקרה ברור שבו רואים שגילוי היחידה שבנפש, גילוי הנשמה, עולה באין ערוך על פני גילוי אליהו. אליהו הוא רוח היורדת ומתלבשת בגשמיות העולם הזה והיא חיצונית לאדם עצמו. ישנו סיפור נורא ב״תנא דבי אליהו״ על אליהו הנביא שהלך ברחוב עם אמורא. כאשר הגיעו ליד אדם שנראה נחמד סתם אליהו את אפו והאמורא לא, ואילו כאשר עברו ליד אדם שהדיף סרחון, סתם האמורא את אפו ואליהו לא. לאחר מכן הסביר אליהו לאמורא שהאדם הראשון שראו הסריח מגאוה ולכן סתם את אפו, ואילו השני היה בשפלות ונמיכות קומה ולכן לא סתם את אפו. יש בסיפור חידוש עצום, שאליהו הנביא יכול להתגלות לאדם שיש לו שמץ גאוה ולכן ביתו מלא בנחשים ועקרבים. ההסבר לכך הוא שגילוי אליהו בא מהחוץ, ואילו כדי לזכות לגילוי הנשמה צריך ביטול אמיתי ופנימי העולה באין ערוך על גילוי אליהו. ישנו הווארט הידוע של רבי זושא שאמר כי בשמים לא ישאלו אותו מדוע לא היית משה רבינו, אלא מדוע לא היית רבי זושא?! גילוי הנשמה של האדם בעצמו היא העיקר. אחד מיסודות החסידות הוא

שכל אחד צריך להיות הוא, וכדי לגלות את עצמו האמיתי הוא זקוק לביטול גמור.

(מתוך הספר "נר ישראל" ע' 100. ניתן לרכוש את הספר אצל המחבר – עודד מזרחי,  טל' 054-4741572)