preload
בס"ד
אוג 22

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/parshiyot/ekev-5771-3.flv

בפרשת עקב יש פסוק מאד מרכזי בתורה, פסוק שנקרא בכמה מקומות "זכירת ארץ ישראל". אנחנו יודעים שכל יום אחרי התפלה אומרים "שש זכירות", לפי נוסח האריז"ל שאנחנו מתפללים, אבל יש מקומות, סידורים, שכתוב שבעצם יש עוד כמה זכירות בתורה, שכתוב "וזכרת…", ויש עשר זכירות. למשל, כתוב בסוף הספר הקדוש קדושת לוי עשר זכירות. בין עשר הזכירות יש אחת שנקראת "זכירת ארץ ישראל", וזה יוצא מהפסוק בפרשתנו, פרשת עקב, כתוב: "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה". הפסוק הזה בא אחרי פסוק קודם, שלילי. הפסוק השלילי אומר שכאשר נכנסים לארץ ומצליחים לכבוש וליישב אותה (לבנות בתים ולהרבות נכסים) יש נסיון קשה, שאדם עלול, גם האומה בכללותה עלולה, ליפול לתוך טעות פאטאלית, "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה". לכן, אחרי הפסוק הלא טוב, "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", אומר הפסוק לא, יש מצוה, וזו זכירת ארץ ישראל, "וזכרת את הוי' אלהיך כי הנתן לך כח לעשות חיל". אתה עשית, ואתה צריך להמשיך ליזום ולעשות, אבל צריך לזכור כל הזמן שהכח בא ממנו, מה' יתברך, וגם לזכור את ההמשך, שזה "למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה", זה שאתה רואה את עצמך מוצלח היום זה לא הצלחה שלך אלא בזכות אבותיך, והכח בא מה'.

הענין של "זכירת ארץ ישראל", "כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל", קשור למה שאנחנו מכנים תמיד בטחון פעיל. לא שאני יושב בשקט ומחכה שה' יעשה, אלא אני צריך לעשות ולשם כך לקום וליזום, וצריך לבטוח שיש לי כח, אבל לא לחשוב שהכח בא ממני אלא לזכור כל הזמן היטב "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא", גם כשהוא נעלם, "הוא" לשון נסתר, אבל אני זוכר אותו ומאמין בו וכאילו יודע ממש שהכח שבי, "הוא הנתן לך כח לעשות חיל". זה הכח הנדרש בבנין ארץ ישראל, לכן כל הדבר הזה זה זכירת ארץ ישראל.

עכשיו, הבטחון הפעיל, איפה הוא ממוקם בספירות? הוא שייך לספירת הנצח. כמה פסוקים קודם, לפני הפסוקים האלה "ואמרת בלבבך" ואחר כך "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל", היה כתוב שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, ושמה כתוב "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש". המינים האלה הם כנגד הספירות, כמבואר בכתבי האריז"ל, והמין המיוחד, המתוק, בפירות ארץ ישראל שהוא כנגד ספירת הנצח, כלומר שהוא כנגד הבחינה הזו שכתובה כמה פסוקים לאחר מכן "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל", הוא התאנה. כלומר, כשאוכלים תאנים, במיוחד מארץ ישראל, זה הזמן לזכור – "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל". מה מיוחד בתאנה? יש כמה דעות לגבי עץ הדעת ממנו אכלו אדם וחוה, ואחת הדעות, אולי הכי קרובה לפשט, ש"עץ הדעת תאנה היה". מה הראיה? שאחר כך כתוב "ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות", כלומר ש"באותו עץ שבו קלקלו בו נתקנו", בלשון חז"ל. שוב, מאד קרוב לפשט, ששום עץ לא היה מוכן לתת עלים לכסות את הערוה, מה שהיו ערומים, ורק העץ בו נכשלו היה מוכן לתת, "ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות". זאת אומרת שהזכירה הזאת של ארץ ישראל, שהיא כנגד התאנה, יותר מבכל שאר המינים יש תיקון לחטא עץ הדעת. כמובן יש עוד כמה דעות, יש דעה שגפן היה, גם משבעת המינים, ויש דעה שחטה היה, המין הראשון מבין שבעת המינים, אבל כמו שאמרנו הכי קרוב לפשט שזה היה תאנה, שכנגד "הוא הנתן לך כח לעשות חיל". יש פה רמז שאפשר כמעט למשש בידים, "ותאנה" ממש אותיות "הוא הנתן". זה אותן אותיות, יש כמה אותיות כפולות (ה ו-נ, שתי האותיות האחרונות של "ותאנה", ודוק) אבל אותיות "הוא הנתן" הן הן אותיות "ותאנה".

מה עוד יכול להיות תאנה חוץ מהפרי? בניקוד קצת שונה, תאנה זה תׂאנה. כתוב אצל שמשון הגבור "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא", שמה שהוא התאהב ורצה לקחת אשה פלישתית, "כי מה' היא", שמכאן לומדים ש"מה' אשה לאיש", "כי תאנה הוא מבקש מפלשתים". ה' מבקש לעשות נקמה מהפלשתים שאז שעבדו את בני ישראל. יש משהו בתאנה, אותן אותיות, שכאשר ה' מבקש תואנה לכבוש את ארץ ישראל ולנקום במי שמשעבד את בני ישראל יש לו את הדרכים הנסתרות לעשות זאת. גם גבורת שמשון הגבור מאיפה הוא? הוא, יותר מכל אחד אחר, צריך לזכור שזה מה'. הוא יודע את זה, שהגבורה בזכות השמירה על השערות, במודע, ועוד יותר בלא-מודע הוא מאד זוכר "כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל".

חוץ משמשון מי עוד קשור לסוד התאנה בתורה? כתוב שמשה רבינו רצה להנחיל את גדולתו לבניו. ברגע שהוא שמע מפי הקב"ה לתת את נחלת צלפחד לבנותיו הוא חשב שהגיע הזמן שאני אבקש שהנחלה שלי תעבור לבנים שלי, ואז הקב"ה אומר לו – לא, "נֹצר תאנה יאכל פריה", זה מגיע ליהושע. אז לפי חז"ל מי הוא סוד התאנה, ה"נוצר תאנה" שמודע לה, הוא יהושע בן נון. למה יהושע צריך להיות מודע לסוד התאנה יותר מכל אחד אחר? כי הוא המכניס את בני ישראל לארץ ועומד בסכנת "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", הוא באופן מיוחד זקוק לזכירת ארץ ישראל. אז יש תאנה ששייכת לתואנה, שה' מבקש לנקום בפלשתים בדרך מעבר, דרך שמשון הגבור, ויש את התאנה של יהושע בן נון.

עכשיו נבדוק, האם יש בכל התנ"ך ר"ת תאנה, שיכול להיות גם קשור לסוד של "הוא הנתן לך כח לעשות חיל"? בכל התנ"ך יש רק פעם אחת ר"ת תאנה לפי הסדר. יש הרבה פעמים ר"ת ת-א-נ-ה, אבל לא לפי הסדר, אבל זה שיהיה לפי סדר אותיות תאנה יש רק פעם אחת. והוא בסיפור של אליהו הנביא בהר הכרמל. אחרי שירדה האש מן השמים ואכלה את הקרבן, ואז כל העם נפלו על פניהם ואמרו פעמיים "הוי' הוא האלהים הוי' הוא האלהים", כמו שאנחנו אומרים שבע פעמים בסוף נעילה של יום כיפור, אז אליהו אמר להם "תפשו את נביאי הבעל". הם אמרו "הוי' הוא האלהים הוי' הוא האלהים", זה אחד מהשיאים של גילוי אלקותו יתברך בכל התנ"ך, שהעם שהם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלהים או חלילה הבעל הוא האלהים, אז בסוף פתאום מצהירים באמונה שלמה "הוי' הוא האלהים הוי' הוא האלהים", אז מה אליהו אומר להם? "תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם", ומה הוא עשה? הוא הוריד אותם לנחל קישון ושחט אותם שם. אז הוא התפלל וירד גשם אחרי כמה שנות בצורת, בא שפע ברכה לעם ישראל[1]. אז שוב, יש רק פעם אחת בתנ"ך ר"ת תאנה, "תפשו את נביאי הבעל", ובשביל לקיים "תפשו את נביאי הבעל" ולשחוט אותם בנחל קישון צריך קודם להכריז "הוי' הוא האלהים הוי' הו האלהים". "תפשו את נביאי הבעל" זה ביטוי שלם, לפעמים מחפשים ר"ת ויש ביטוי של כמה מילים שאינו משפט שלם, אבל כאן זה ביטוי שלם. מה המילים אחר כך? "איש אל ימלט מהם", העולה בגימטריא ד"פ "הוי' הוא האלהים", כפול ממה שאמרו כל העם. יש פה כמה רמזי גימטריא, רצינו רק לומר שכדי לקיים את "הוא הנתן לך כח לעשות חיל", צריך מודעות, כפי שנסביר בפרשת ראה, שכאשר נכנסים לארץ ישראל צריך להכנס על מנת לשרש אחר עבודה זרה וגם עובדי עבודה זרה, במיוחד הכמרים שלה (נביאי הבעל). זה תנאי, תאנה גם אותיות תנאי, התנאי של כיבוש ארץ ישראל וישוב ארץ ישראל הוא לשרש אחרי עבודה זרה ועודביה. כתוב בחסידות שעבודה זרה בדקות זה לבטוח בסבה אחרת חוץ מה', כשהכי גרוע זה לבטוח בעצמי, "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה". לכן לתפוס את עובדי הבעל בתוכי זה לתפוס את המחשבה של "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ולשחוט אותה, ולדעת "כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל".


[1] כל הפסוק "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה", שבו חסד (שם עב) אותיות, עולה כד (שליש עב) פעמים (צירופי) ברכה (שעולה זכר – "וזכרת"), ללמד שזכירת ארץ ישראל היא מקור הברכה, בשלמותה, לעם ישראל ("הוא הנתן לך כח לעשות חיל" = ז פעמים אור, סוד "שבעתים כאור שבעת הימים", וד"ל).

הוסף תגובה