preload
בס"ד
מרץ 04

דרך קצרה כוללת את כל התוכן

כדי להשלים נחזור לפרק הראשון: הוא אומר שיש מאמר חז"ל – אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר. הוא לא אומר מי בעל המאמר, אך מגיע מרבי מאיר, שכל דבריו מחכמה, פנימיות אבא, לכן חשוב מי בעל המאמר. הוא אומר "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"[1]. מסביר ש"דרך קצרה" כמו משל, שכל אור הנמשל נמצא בו – פרסא, ולא צמצום בו עיקר האור מסתלק. איך אני יודע ש"דרך קצרה" היא פרסה ולא צמצום? מכך שאחרי ארבעים שנה קאים איניש אדעתיה דרביה (סוד תרומה, תורהמ, שדברנו בשבוע שעבר). זה תלוי בכך שהרב עושה עצמו מצר-ים והתלמיד עושה עצמו מצר-מי – שניהם מתכווצים. יש תורה של הרב המגיד על דוד המלך ועל דוֹד של שיר השירים שיש שני דלתין – "דלית לה מגרמה כלום" – בטול הרב לתלמיד ובטול התלמיד לרב. זה היחס שמדבר עליו במאמר – כל אחד צריך לבטל ולכווץ עצמו, ודווקא כך מעבירים את העצמות. מה הפשט של "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"? כתוב בעמק המלך ועוד שהפשט שטוב לזכרון. כאן אומר יותר, שהכל נמצא שם, כמו ראשי פרקים של מעשה בראשית ומעשה מרכבה – שמלמדים רק אותם, אבל הכל שם. אחרי "אלף בינה" כתוב "סמך-עין, סימנים עשה". כל הדרך הקצרה היא סימנים. אפילו הצדיק עצמו הוא "סימנא בעלמא", סימן לכל האלקות בעולם. ב"דרך קצרה" כלול הכל, בתחלה בהעלם אבל "סוף הכבוד לבוא".

היחס בין "דרך קצרה" ו"לשון נקיה"

על דרך זה יש עוד מאמר חז"ל. בתשובה של החת"ס מביא היחס בין "דרך קצרה" ל"לשון נקיה" (שעקם הכתוב כך וכך אותיות וכו'). רואים ש'שוה' לה' להוסיף 8 אותיות שלא צריך כדי להוציא בלשון נקיה. יש בחז"ל, ויש על כך שיחה של הרבי, שכאשר אני פוסק הלכה לא נוקטים בלשון נקיה וצריך לומר טמא וכו', אבל אם סיפור דברים בעלמא, כמו המבול שלא כל כך (או כלל לא) נוגע להלכה הפסוק מוסיף 8 אותיות כדי לא להוציא דבר מגונה. מה לגבי "דרך קצרה"? הרי יש ענין לומר קצר. לכאורה שני העקרונות האלה הם יסודי חינוך – רוצים לדבר על חנוך ילדים וגם גדולים. יש עקרון שהחנוך יהיה בדרך קצרה, טוב לזכרון ולא לבלבל, ויש עקרון אחר, להאריך קצת אבל לדבר בלשון נקיה. מה היחס? אומר החתם סופר שכאשר יש עימות בין שני העקרונות נוטים לדרך קצרה על חשבון לשון נקיה. הדוגמה שמביא פשוטה מחז"ל, שבחיות הטהורות והטמאות הפסוק תמיד אומר את המיעוט. במקום לפרט את כל העופות הטהרים מונים את כל הטמאים. למה? כי יש מעט. מה עם לשון נקיה? 8 אותיות אולי כדאי להאריך, אבל אולי יש מליון עופות טהורים?! רואים מהכלל של אמירת המיעוט, שהכח של "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" גובר על "לשון נקיה", אבל לפעמים – כנראה עד 8 אותיות – הולכים על לשון נקיה. הדוגמה של העופות היא כן הלכה, אבל לא אומר שהסבה שדין לעומת סיפור.

שני עקרונות חנוכיים – אבא ואמא

לכאורה שני העקרונות האלה, בתור כללי חינוך – קצר, נקי, תאמר קצר ותאמר נקי – הם שני כללים גדולים בתורה ששרשם באבא ואמא עילאין. הרי כתוב שאמא עילאה יונקת ממזל ה-יג, "ונקה". אמא היא טהרה, בה כל המושג טהור-טמא – זו מודעות המורה לומר נקי. לפעמים מודעות זו כן מכריעה. לומר קצר ולענין, ולכלול הרבה במלים ספורות – לא אכפת לי שיקח 40 שנה עד שתבין – זה אבא. אמא צריכה שתבין כעת, אבא יכול לומר שתבין עוד 40 שנה. בדרך כלל כתוב שה-י הוא צמצום, "דרך קצרה" (כאן מחלק בין צמצום לפרסה). כל מה שעושים גימטריאות הם "סימנים עשה" – לסייע לתלמיד לתפוס משהו בקיצור. כאן אפשר להבין בין גימטריאות טובות לגימטריאות סתם. לא צריך סתם להקשיב לאנשים ששופכים גימטריאות, השאלה אם יש שם משהו עמוק שיצמח ממנו משיח עוד 40 שנה. אומר גימטריאות, דרך קצרה, השאלה מה יש בתוכן. היכי תימצי שכל אחד מכריע לגבי השני – ממש אבא עילאה ואמא עילאה, לפעמים דרך קצרה מכריעה ולפעמים לשון נקיה מכריעה.


[1] כאן היחס הוא של אדם (לא רב) ותלמיד. תלמיד = 484 = 22 ברבוע. וביחד עם אדם (מה שהאדם שונה לתלמידו ובכך מתיחד עמו, ולאחר מ שנין יעמוד התלמיד על דעת רבו) = 529 = 23 ברבוע = תענוג (מספר שכבר ראינו כמה פעמים בשיעור הערב). הרבי (בחינת רבי מאיר שמאיר עיני חכמים, בחינת "כל רבי מארץ ישראל", מי שזוכה לגילוי עצם ה-י, נביעת הא"ס), האדם (השלם, סוד אדם הראשון לפני החטא) מעלה את התלמיד מסוד התכללות כב אתוון דאורייתא זב"ז (22 ברבוע) להתכללות כב האותיות יחד עם הקול הפשוט, סוד ה-א הפשוטה שלפני ה-כב (סוד "לפני אחד מה אתה סופר"), כמבואר בסידור עם דא"ח בכוונות המקוה והשופר למורנו הבעל שם טוב. והוא ענין גילוי התענוג העצמי של לע"ל. אדם תלמיד ר"ת את – "בראשית ברא אלהים את" – תכלית כוונת בריאת העולם (היחוד העצמי שלשמה נבראו שמים וארץ [בשביל התורה ובשביל ישראל], אדם ותלמיד – "והיה ביום ההוא אענה נאם הוי' אענה את השמים והם יענו את הארץ"). "לעולם ישנה [= ישראל] אדם לתלמידו דרך קצרה" = ה פעמים משה (כנגד ה חומשי תורת משה) – "זכרו תורת משה עבדי", וד"ל.

Series Navigation

הוסף תגובה