צמדי זז
"כל מקום שנאמר 'לי' אינו זז לעולם, לא בעולם הזה ולא לעולם הבא". מה רמז של קשר מובהק בין פרשת תרומה ופרשת תצוה? שיש ביטוי עיקרי שראשי התיבות שלו הוא זז. אין הרבה כאלה – עשרה עיקריים בכל התנ"ך. בתרומה – "זר זהב", בתצוה – "זית זך". זה סתם? ודאי לא. יש הרבה כאלה? אין הרבה. יש "זר זהב", יש "זית זך", ויש אחד שהוא קריאת התורה של פורים, של מחית עמלק ["זֶכר"-זֵכר"] – "זאת זכרון". בכל חמשה חומשי תורה יש ארבעה, הראשון במעשה בראשית – "זֹרע זרע". הכל שייך לפורים, בו מסיימים את המגלה "דובר שלום לכל זרעו". "זרע זרע", "זאת זכרון", "זר זהב", "זית זך" (כל ביטוי נקח רק פעם אחת). מה לגבי שאר התנ"ך? נבחר רק עיקריים. יש "זֹבח זבח" (שמופיע בכמה צורות), "זמת זנותך", "זרות זעום", "זני זמרא", "זבד זבינא", "זרח זמרי". בכל אחד אפשר להתבונן עד פורים (עד דלא ידע מה הוא אומר ואיך שהוא זז). בתורה יש ארבעה ובנ"ך עוד ששה. ר"ת י"פ זז – 140. מה הסיכוי שאם נעשה את כל עשרת הלשונות יהיה כפולה של 140? סיכוי קלוש, אבל הנה למרבית הפלא כך יוצא. אם תעשו את חשבון כל הצמדים, כל ה"צמד-חמד" של זז, יוצא 4480, לב פעמים 140, שך (נער) פעמים זז (הנער זז). תיכף נדבר על השער שך וסוד שך דינים.
מלות זז
נשאל עוד שאלה של פורים: עשינו צמדים שר"ת שלהם הוא זז, מה לגבי מלים בתורה שיש בהם שתי אותיות זז צמודות? כמה יש בחמשה חומשי תורה? בתנ"ך יש הרבה, אבל רק בתורה כמה מלים כאלה יש? שבע: "לגזז", "גזזי", "בזזו" "בזזו" "בזזו" "בזזנו", "מזזות". שלשה שרשים – גזז, בזז ומזוזות (שרש זוז, עצם הזז). דברנו על מזוזות לפני כמה שבועות, עם המשקוף. ב"מזזות" דורשים זז חיובי – "זז מות" (רת"ס זמת, תיקון של "זמת זנותך"). עד כאן "זז" היה שלילי, לעומת "אינו זז לעולם" החיובי. כנראה הא בהא תליא, על ידי החבור לדברים שלא זזים לעולם יש כח להזיז מה שצריך להזיז, כמו שהמזוזה עצמה היא "כח המניע הבלתי מתנועע" – דווקא בהיותו לא מתנועע, על דרך "אני הוי' לא שניתי", יש לו כח להניע, ובפרט כח להזיז מה שצריך להזיז לגמרי, "ובלע המות לנצח", "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". יש עוד "המעשה הוא העיקר" – מבצע מזוזה. בנ"ך יש הרבה מלים עם שתי אותיות זז צמודות, אבל י"ל שהכי חשוב הוא "מפזז" שמתאר את דוד (זז) מלכא משיחא, בשיא שמחתו, כאשר מעלה את הארון לירושלים. אז נאמר במיכל "ותבז לו בלבה". בז-פז מתחלפים, ב–פ (באותיות בומ"ף מן השפתים), "לשון נופל על לשון". מיכל נענשה, אך כמו שהסברנו הרבה פעמים, דווקא היא עתידה להיות אשתו העיקרית של דוד מלכא משיחא. בכל אופן, יש גם לפזז – כך צריך לרקוד. תיכף נשיר, אפשר גם לפזז. זו אחת המלים החשובות בלשה"ק, יחד עם לבזוז ולגזוז, שיש בה שתי אותיות ז צמודות. מיכל אהבה את דוד, כנראה הכי מאוהבת בו מכולם – כמה שהיא בזה לו, כך היא אוהבת אותו (וגם הצילה את חייו ממש מידי שלוחי אביה). עד כאן עיקרי הרמזים, מה שקצת החסרנו אולי נשלים.
רמזי "זהב טהור"
עוד רמז אחד בשביל הילדים לחדר, להוסיף לדף העבודה (כתוב אצלנו בספרים, אך לא אמרנו לפני שבוע): בבטוי "זר זהב סביב" יש מילה בדילוג אותיות – "זר זהב סביב", והדילוג ממשיך בעיגול עד אין סוף (לכתוב הביטוי בעיגול, כנחש עקלתון, שהזנב נכנס לפה). כתוב שהעולם הזה לא היה ראוי שיברא בו הזהב, ונבנה רק לבית המקדש. משהו יפה, שב"זר זהב סביב" יש דילוג אין סופי של זהב – זר בגימטריא אין סוף, אין סוף זהב ב"זר זהב סביב". כבר אומר שכדאי להתבונן בשער של זהב. חוץ מפרשת תרומה, איפה הריכוז של זהב בתורה? הכל במעשה המשכן ובגדי הכהונה. הזהב הכי נקי ומשובח בתורה נקרא "זהב טהור". יש הרבה זהב בתורה, אבל כל ה"זהב טהור" הם במשכן. בתרומה-תצוה, פרשיות הצווי, יש יב פעמים "זהב טהור". בשתי פרשיות הביצוע, ויקהל-פקודי, יש עוד יב פעמים "זהב טהור" – כד פעמים בכל התורה, 24 קראט… זהב טהור עולה ט (של טהור, האות האמצעית של "זהב טהור" – "טוביה גניז בגוויה") פעמים הוי'[1].
שער זב – זאבים וזבובים
מכאן מתבקש ללמוד את השער של זהב, זב. בשים לב שגם לפני שבוע למדנו על משהו מאותו שער, שם חיה חשובה – זאב. בנימין, בחלקו המקדש, נקרא "זאב יטרף"[2]. יש עוד בעל חי מאותו שער? זבוב. פעם דברנו על שימוש באנימציה, אפשר לעשות זבוב שהופך להיות זאב. יש אנשים שהם זבובים, וצריך לדעת איך להפוך אותם לזאבים (של קדושה – "בנימין זאב יטרף… ולערב יחלק שלל" על ידי מרדכי ואסתר שחלקו את שלל המן, שייך לימי הפורים. "ורבים מעמי הארצות מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" – קודם חשבו את היהודים לזבובים אך עכשו נתגלו כזאבים, תופעה המשפיעה על ה"שבעים זאבים" להתגייר). כנראה אם תתן לו הרבה זהב הזבוב יהפוך להיות זאב. לפני שבוע דברנו רק על נערים וכבשים שצריכים להיות זאבים, אבל מתקדמים כל פעם – היום זבובים.
עבודת בעל זבוב – קליפת פלשתים
יש כאלה שעושים מהזבוב עבודה זרה – בעל זבוב. פלא שעושים מזבוב עבודה זרה. כמה שוה בעל ביחס ל-זבוב? זבוב עולה גדי (הגדי הופך לזבוב, אם אתה מבשל אותו בחלב אמו). בתוך בעל יש ו"פ זבוב, אז בעל זבוב היינו שבעה זבובים מסתובבים (אפשר לצייר מסתובבים סביב הראש, זר זהב סביב). איך משתחוים לזבובים? כנראה מנטליות מאד מושחתת (גם בשביל גוים עכו"ם). יש אנשים שהם זבובים, אבל אותם זבובים מאד מפריעים – הזבובים מהוים הפרעה רצינית ביותר לאנשים מהישוב. ושתי היא יתוש, כפי שדברנו הרבה פעמים – יתושים גם משהו מאד מטריד, וגם הזבובים (זבובים ועוד יתושים = ז ברבוע פעמים זבוב, 49 זבובים). איך עושים מזבובים עבודה זרה? כנראה שזו סגידה לזבוביות, משהו גרוע ביותר. איפה יש את העבודה הזרה שמשתחוים לזבובים, באיזה מקום? בעל זבוב הוא אלהי עקרון, אחת מערי פלשתים – עבודה זרה של פלשתינאים. לא סתם, זו עבודה זרה בעקרון – אלהי עקרון. מי שעבודה זרה אצלו היא בעצמות, בעקרון, אצלו עובדים את הזבובים. רואים את זה היום בפרסום, בפי-אר קוראים לזה, של הפלסטינאים – את הסגידה לזבוביות, לעורר רחמי אומות העולם מכך שמרביצים ומוחים ומכתשים זבובים. הם מכירים שהם זבובים, אבל גם סוגדים לכך. זבובים עושים כמיטב יכולתם כדי להטריד – מנסים לנצח מתוך הטרדה, כמו זבובים. זה בעקרון. אם כן, מהשער זב יש לנו עד כה שלשה דברים – זהב, זאב, זבוב.
זוב – חיובי ושלילי; מבצעים בבחינת "זהב"
מה עוד יש בשער? יש זב בעצמו – זוב, מחלה, פגם הברית. ודאי נשים אותו ביסוד. אבל גם משהו טוב – "ארץ זבת חלב ודבש", יש זיבה טובה. גם זבת חלב ודבש, וכנראה גם זב זהב (יש זהב פז, זהב שמפזז בכל עז בהעלות ארון הזהב לירושלים של זהב). למה הדבר הראשון במשכן הוא זהב? יש שיחה של הרבי שזהב רומז לבעלי תשובה, כסף רומז לצדיקים ונחשת רומזת לרשעים שעוד לא עשו תשובה (בחינת "חטא ישראל" – אף על פי שחטא ישראל הוא). צבור, כמו שרומז לצדיקים-בינונים-רשעים כך רומז לצדיקים-בע"ת-רשעים. מי שעבודתו קבועה, צדיקים, הוא כסף – "נכסוף נכספתי". אבל "במקום שבעלי תשובה עומדים וכו'" – הם זהב, "כמעלת הזהב על הכסף". הזהב, ראשית נדבת המשכן, שייך לכל המלים האלה – דווקא בעל תשובה צריך לתקן את הזבוביות, להיות זאב למעליותא, וכמובן צריך הרבה זהב. כמו שדברנו הרבה פעמים, מהרגע שהגענו לכאן, שצריך לעשות 'מבצעים' שהרבי רוצה בצורה אחרת לגמרי – לא של כסף אלא של זהב. זהב הוא "פירא" ולא "טבעא" לפי המסקנה של הגמרא (דעת רבי בזקנותו, י"ל דהיינו בהעלותו לדרגת בעל תשובה). יש כאלה שעושים מבצעים בצורה של "כסף" (כמו סוחר עם מגמה להרויח כסף, "נקודות הכסף", להרויח נקודות), אבל צריך בצורה אחרת לגמרי – "זהב" ("תורי זהב נעשה לך" – שיעמדו בתור לקבל זהב טהור. זהב ר"ת זה הנותן בריא, שייך לחדש אדר שמזלו בריא; גם בענינים רוחניים צריך לתת ליהודי להניח תפילין בצורה בריאה ואיתנה, בחכמה ובאהבה, בשמחה ובטוב לבב מרב כל, לתת ממקום בריא בנפשך למקום בריא בנפשו). כך רוצים מלפני ארבעים שנה, כשהגענו לכאן, רק לא היה מספיק זהב – עדיין צריך. אז אתה יוצא מגדר זבוב, וזו גם התשובה על זיבה, על פגם הברית. כשבעל תשובה מתקן את הברית הופך להיות "ארץ זבת חלב ודבש" – חו"ג של הדעת, שרש הטפה.
אזוב וזנב
מה עוד יש בשער זב? עוד שני דברים בלבד – אזוב ו-זנב. חד מאן דאמר אומר ש"זנב היתה", ומי שלומד קבלה יודע ש"אלו ואלו דברי אלהים חיים" – יש בחינה בבנין המלכות שהמלכות היא קודם זנב. גם בקדושה לגמרי כתוב שצריך לשאוף להיות "זנב לאריות" ולא "ראש לשועלים". כשהמלכות עולה מבי"ע לאצילות, "למען יזמרך כבוד ולא ידום", היא עולה להיות "זנב לאריות" – צריך להיות מחובר לצדיקי אמת, האריות שבחבורה. אז זנב נשים ודאי במלכות, ו-זוב ביסוד. אזוב הוא לרפואה, משתמשים בו לטהר ולרפא, ומתאים לכן שיהיה בתפארת. אם כי שרש האזוב הוא רפואה מתוך השפלה ובטול אגו. מי שהתגאה צריך להשפיל את עצמו כאזוב הקיר. לכן שרש האזוב הוא באמת באבא, בחכמה, רק ש"מה שמו ומה שם בנו" (פעמיים "ונחנו מה" שאמר משה הענו מכל אדם).
סדר שער זב
היות שיש ששה שרשים הכי פשוט לסדר כנגד שש הספירות האחרונות, מגבורה עד מלכות. "זהב מצפון יאתה" – בגבורה. בעל תשובה כי ענינו גבורה, כפי שמסביר הרבי בשיחה (כסף ענינו של הצדיק בחסד). שרש ה"זהב מצפון יאתה" באמא, כמו ששרש האזוב באבא ומקומו בלב בתפארת, כך שרש הזהב שבגבורה באמא. מה לגבי הזאב והזבוב? צריך לומר שהזאב הוא הנצח והזבוב ההוד – המנצח והמוכנע. כתוב שנצח והוד הם כף זכות וכף חובה – אחד שמנצח ושני מודה שיוצא נפסד. מתאים שהזאב יהיה בנצח, הזבוב בהוד, הזוב ביסוד (ושרשו בדעת, "זבת חלב ודבש", כנ"ל) והזנב במלכות. כך יש לנו כמעט את כל הספירות בשער זב[3]:
| חכמה
שרש אזב |
בינה
שרש זהב |
|
| דעת
שרש זוב |
||
| גבורה
זהב |
||
| תפארת
אזב |
||
| נצח
זאב |
הוד
זבב |
|
| יסוד
זוב |
||
| מלכות
זנב |
||
[1] "זהב טהור" במילוי: זין הא בית טית הא וו ריש = 1432 = 4 פעמים משיח.
[2] "בנימין זאב יטרף" = 471 = חלק המילוי של זהב: זין הא בית. "בנימין זאב יטרף" בדילוג אותיות: 120, יה במשולש; 351, הוי' במשולש ("ביה הוי' צור עולמים"). ההפרש – 231 = יהו (בין יה להוי'), אהיה במשולש.
[3] כל ו השרשים: זהב אזב זאב זבב זוב זנב = בעל זבוב = ז פעמים זבוב.