ז"ך שבט ע"ב – "בשעה שהקדימו" תער"ב מאמר לד – כפר חב"ד

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/05/5772-05-27-1.flv

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/05/5772-05-27-2.flv

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/05/5772-05-27-3.flv

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/05/5772-05-27-4.flv

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/05/5772-05-27-64-1.mp3

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5772/05/5772-05-27-64-2.mp3

קובץ להדפסה (חוברת)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

נגנו "ויהי בימי אחשורוש".

תיקון השובבי"ם בשובבות דקדושה

אנחנו כבר אחרי שבת מברכין אדר – כבר "מרבין בשמחה". בשבת האחרונה, שבת מברכין, סיימנו את השובבי"ם של השנה הזו – "שובו בנים שובבים" – ועכשיו אנחנו מתחילים פרשת תרומה, להרים תרומה מתוך נדבת הלב לה', לעשות מקדש, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו". אם קוראים לתשובה על השובבות דלעומת-זה שובבי"ם – ר"ת של הפרשיות משמות עד משפטים[2], ועד בכלל – סימן שזה לא רק שובבות שצריך לתקן, אלא שזה מפתח התיקון. מתקנים את השובבי"ם עם שובבות של קדושה, שובבות של אותו גדי שקופץ, כאשר מלמדים אותו איך לקפוץ ולאן לקפוץ. כשהוא מקבל חנוך טוב, הוא השובב, ה"בן עשר קופץ כגדי", השובב של הקדושה, שמתקן בעצם את כל פגם הברית – הנושא של שובבי"ם. אז, כשאותו גדי שמקבל את החנוך הטוב, מתקן את השובבות של הלעו"ז – הוא מגיע לפרשת תרומה, לעשית מקדש ("'מקדש' איקרי 'משכן', 'משכן' איקרי 'מקדש'"[3]). יש את הילד השובב של הקדושה, יש את הבת השובבה של הקדושה (כפי שדברנו פעם). התשובה האמתית היא בתוך המלה שובב (אותיות שב) – שם התשובה שמתקנת את הברית, את הפגם עליו כתוב "נכתם עונך לפני" ואין עליו תשובה לפי הזהר. על ידי השובבות דקדושה, "שטות דקדושה" כמבואר במאמר "באתי לגני", עושים תשובה למעלה מטעם ודעת והכל מתקן. צריך להיות גדי. היות שהווארט של הגדי ו"חלב אמו" שדברנו לפני שבוע קצת תפס טוב, צריך להמשיך את הענין היום. במאמר בע"ב שנלמד הערב מדובר על "נער ישראל ואוהבהו", ומסביר שיש "נער ישראל" ו"שמע ישראל", ונאמר בזהר הקדוש ש"נער ישראל" היינו "ישראל זוטא" ו"שמע ישראל" "ישראל סבא" – נושא בו צריך להתבונן לעומק בהמשך בע"ה.

---

[1] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[2] שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים = 2392 = הוי' פעמים הוי' אלהיך ("פחד יצחק", יצחק = וארא). בדילוג: שמות בא יתרו = 1365 = 3 פע' 5 פע' 7 פע' 13; וארא (8 פע' הוי', השאר = 84 פע' הוי' = יב פע' יעקב) בשלח משפטים = 1027 = 13 פע' 79. יש כאן שלשה שמות (שהם שלשה ספרים, שבהם נברא העולם והנפתחים בראש השנה; שם = בשלח): שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים (ודוק שהם לפי סדר האותיות – שם שם שם). מיקום אותיותיהם: 1 2 12 19 20 24 = 78 = 6 פעמים 13 (הערך הממוצע = אחד) = ג פעמים שם הוי' ב"ה, היינו שלשה שמות ממש! שאר האותיות = 1372 = 4 (2 ברבוע) פע' 343 (7 בחזקת 3). שלשה שמות – שם שם שם – היינו גילוי השגחה פרטית, סוד "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (לתקן את הברית). שמות משפטים (הראש והסוף, ר"ת שם) = 1225 = 35 ברבוע = 49 במשולש = "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר". שובבים = שכם (הערך הממוצע של ו האותיות = ס, רמז לאור אין סוף ב"ה הסובב כל עלמין, סוד "זר זהב סביב" כמו שיתבאר) = "כמים לים מכסים", כמו שיתבאר ענינו לקמן. מיקום ו הפרשיות לפי סדר התורה מבראשית: 13 14 15 16 17 18 = 93 וביחד עם 2392 עולה 2485 = 70 במשולש – כללות שבעים פנים לתורה (שבהם תלוי תיקון הברית).

[3] משכן מקדש = 854 = "יברכך הוי' וישמרך", הברכה הראשונה של ברכת כהנים, הברכה שיוצאת (בשם המפורש) מבית המקדש – "בכל המקום אשר אזכיר את שמי [שאתן רשות להזכיר את השם המפורש] אבוא אליך וברכתיך". 854 = 14 פעמים 61 (אני [אין – "אין מזל לישראל"] פעמים דוד). במספר קדמי, משכן מקדש = 3355 = 55 פעמים 61 (אדון [אני] פעמים הכל).

Series Navigation