"קול גדול ולא יסף"

הקול בו השמיע ה' את עשרת הדברות במעמד הר סיני היה "קול גדול ולא יסף" - קול גדול עד אין סוף, שלא פוסק לעולם. בקול זה פנה ה' באופן אישי, לכל יהודי ויהודי בפני עצמו - "אנכי הוי' א-להיך".
חז"ל דרשו שמאותו "קול גדול ולא יסף" זכו כל הנביאים בכל הדורות לנבואתם. כך גם כל חכמי הדורות "אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם" יונקים את חכמתם ורוח קדשם מקול אלקי זה. גם היעוד של "ונבאו בניכם ובנותיכם" לו יזכו כל ישראל לעתיד לבוא - החויה שה' פונה אלי אישית, מיחד את אלקותו עלי, מנבא אותי ומלמד אותי תורה חדשה - נובעת מקול זה שהתחיל במתן תורה.
ארבעת הופעות הקול מכוונות כנגד שם הוי' ב"ה :
"אנכי הוי' א-להיך": עצם הגילוי בהר סיני מכוון כנגד ה-י שבשם, בסוד "אורייתא מחכמה נפקת";
נבואת כל הנביאים מכוונת כנגד ה-ה עילאה, שהרי הנבואה שרשה בכח המדמה המבורר שבבינה - "וביד הנביאים אדמה";
דברי כל חכמי התורה מכוונים כנגד ה-ו שבשם - עמוד התורה שהוא "עמודא דאמצעיתא", "עץ חיים היא למחזיקים בה";
נבואת כל ישראל לעתיד לבא מכוונת כנגד ה תתאה - זו תכלית השראת הקול האלקי בכנסת ישראל, ומימוש היעוד של "והיה הוי' למלך על כל הארץ".


הטבע היהודי


פסיכולוגיה


תיקון המודעות


התבוננות