סליחה, מחילה, כפרה

מבואר בחסידות שכל חטא פוגם באור האלקי הקצוב למציאות - משבש ומחסיר את האור ה"ממלא כל עלמין". כדי להשלים את מה שהחסיר החטא יש להגיע לאור עליון ובלתי מוגבל - "סובב כל עלמין" - שישלים באין סופיותו את הפרטים שנחסרו באור שמילא את העולם.
אור הסובב רמוז בסיבוביות של האות ס.
הס מ ך אף רומזת לבקשתנו העיקרית בסליחות: אנו מבקשים :
"סלח לנו" על שהתעלמנו מאבינו שבשמים, ולא כבדנו - לא נתנו 'כובד' - לנוכחותו כאבינו מחוללנו;
"מחל לנו" שלא מלאנו את חובותינו למלכנו (שלמילוי רצונו ראוי שנשתעבד);
"כפר לנו" על שלא היינו רגישים דיינו לדודנו-אהובנו, ופגמנו בקשר האהבה העמוק בינינו בגסות ואי-הבנה.

ואכן, ה' סולח מוחל ומכפר - אור הסמך ה"סובב כל עלמין" סומך לכל הנופלים ומזרים חיים חדשים מהאור האין סופי למי שנפל ואבד את האור האלקי שנקצב לו.