דברו על לב ירושלים

ספר רבי יהושע: "פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים, ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה-וארוכה וזו ארוכה-וקצרה, והלכתי בקצרה-וארוכה. כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין. חזרתי לאחורי, אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי קצרה? אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה?! נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם".

כשהולכים לעיר - ירושלים - יש דרך קצרה-וארוכה ודרך ארוכה-וקצרה. הציונות סימנה לעצמה יעד קרוב ונראה לעין, את החלק הגלוי והגשמי של העיר והארץ - אך בסופו של דבר הגיעה רק לגנות ולפרדסים שסביב העיר ולא לתוכה פנימה (הדרך הקצרה-וארוכה הובילה לכיבוש העיר, אך לא למקדש שבלב העיר). לעומת זאת, החסידות, ששאפה מראשיתה לגאולה ולשיבת ציון, בחרה בדרך ארוכה-וקצרה - בשינוי הרוחני הפנימי הדרוש לגאולה בארץ ישראל - ומתוך כך תזכה להגיע ללב העיר, לדבר "על לב ירושלים" ולנחמה באמת בבנין המקדש.