כי מלאה הארץ דעה את הוי'

שלשת בתי המקדש מקבילים לספירות בינה, מלכות וכתר:
בית המקדש הראשון מקביל לבינה, השייכת לתודעה האלקית המכוסה והנעלמת ("עלמא דאתכסיא"). במקדש הראשון שרתה שכינה - הורגשה המודעות האלקית ("דעת עליון") הרואה את העולמות העליונים והמכוסים כעיקר המציאות, ואת העולמות התחתונים כמציאות טפלה ובטלה.

בית המקדש השני מקביל למלכות, השייכת לתודעת המציאות הגלויה ("עלמא דאתגליא"). במקדש השני חסרה השראת שכינה, והורגשה מודעות הנבראים ("דעת תחתון") הרואים את העולם הגשמי כמציאות, ואת העולמות העליונים כאין רוחני נעלם.

רק בבית המקדש השלישי - המקביל לכתר, שרש הבינה והמלכות - יתאחדו שתי התודעות: שם תורגש תודעת הקב"ה עצמו, הכולל את שתי התודעות ההפוכות, כנאמר עליו "א-ל דעות [- "דעת עליון" ו"דעת תחתון"] הוי'". על תודעה עתידית ועליונה זו נאמר: "כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים".