משה-משיח

משה הוא מקור תורת הנצח הבלתי-משתנה - "תורת משה". לאידך, דווקא מכחו, כרבן של נביאים, ניתן לשנות הלכה ב"הוראת שעה" נבואית. סוד זה רמוז באמור במשה "לא כן עבדי משה... פה אל פה אדבר בו" - משה אומר לעתים "לא" ומשנה זאת ל"כן" בהוראת שעה. זהו "פה אל פה" -"הפה שאסר הוא הפה שהתיר".

דבר זה מסביר כיצד מגלה המשיח "תורה חדשה" למרות ש"עוד פעם לא יהיה מתן תורה": במשה ובתורתו שני ממדים - משה כ"גואל ראשון" ומשה כמשיח ו"גואל אחרון". הממד הראשון הוא מקור התורה הקבועה, וממד המשיח שבמשה 'פורץ' את דברי התורה בהוראות שעה משיחיות. אכן, מכיון שאלו ואלו הם דברי משה ה'תורני' חוזרות הוראות השעה להתקבע בתורה, תוך פירוש פנימי חדש למה שניתן מסיני - אז מתגלה "תורת משה" גם כ"תורתו של משיח", "תורה חדשה מאתי תצא" (לכן ראוי לכוון בשבת זו בתפלה את סוד: "ישמח [- משיח] משה במתנת חלקו").