"בעתה אחישנה"

"מקץ שנתיים", זמן גאולת יוסף מגלות כלאו, רומז ליקיצה משינה.
בניגוד להתעוררות - הבאה לאדם מהחוץ - יקיצה נובעת מהאדם, הוא 'גומר לישון' באופן טבעי.
במושגי גאולה התעוררות היא גאולת "אחישנה", הבאה טרם סיום הגלות מצד עצמה, ויקיצה היא גאולת "בעתה", כשבא קץ הגלות.
בפשטות, גאולת "אחישנה" עדיפה, אך יש יתרון ביקיצה "בעתה":
כשהגלות ובירוריה מגיעים לגמר מצד עצמם, אין צורך בגלות נוספת. ועוד, הערה מבחוץ פועלת רק על מי שיש לו זיקה לאור הגאולה ה'מדבר אליו' ומעירו, אך גם השקוע בגלות לגמרי (שהאור מהחוץ לא פועל עליו) מקיץ מהגלות כשבא קיצה מעצמה. ובסגנון אחר: התעוררות מועילה למתעלף, אך מת זקוק ליקיצה - "הקיצו ורננו שוכני עפר"!