עת לפרוץ ועת לבנות

"עת לפרוץ ועת לבנות". בימים אלו, כאשר "בני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו", וכאשר פורצים פרצות בחומות הארץ ובחומות היהדות בכלל, נדרשים גם אנו להבין כי זו היא "עת לפרוץ" (העת השביעית, החביבה, מבין כח העתים של ספר קהלת). עלינו לפרוץ את גבולות הממסדים הישנים והמוכרים ולבנות מבנים בריאים וטובים יותר, המיוסדים על התורה. כך למדונו חז"ל על הפסוק "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" כי "אל תקרי 'בניך' אלא 'בוניך'" - הבונים הם תלמידי החכמים העוסקים בתורה ומרבים שלום בעולם, ולכן בנין טוב ויציב הוא רק זה שנבנה על ידי אנשי התורה.

כמובן, פריצת המסגרות איננה מעשית בלבד. הרמב"ם מלמד כי כשם שנדרשים לתשובה על המעשים, כך נדרשים לתשובה על דעות משובשות (והדבר קשה עוד יותר). עלינו לפרוץ את מסגרות החשיבה הקודמות שלנו המאמינות בממסד הקיים כדי לבנות מסגרות חשיבה אחרות. וגם כאן, דווקא הבנאים, תלמידי החכמים, יודעים כי פריצה שכזו איננה הרס, חורבן ואנרכיה - תלמידי חכמים יודעים כי סתירה אמיתית היא דווקא "סותר על מנת לבנות". רק פריצת מסגרות החשיבה והחיים הקודמות תאפשר בנין חדש, נכון ואמיתי.

יותר מכך, היום יכולים אנו לקיים "עת לפרוץ ועת לבנות" בו זמנית ממש (ולא רק כ"סותר על מנת לבנות"). אין אנו צריכים להשקיע את המאמצים בעימותים עם הממסד הישן, בנסיונות לפרוץ ולהזיק לו - עלינו להשקיע את כל כחנו בבנין. אך כאשר עוסקים היום בבנין חדש, בהקמת מוסדות חדשים, שמקור הסמכות המחייב היחיד שלהם הוא התורה, גורם הדבר ממילא לפריצת והריסת העוצמה ויכולת הביצוע של המוסדות הישנים והמזיקים. כאשר הפריצה והבנין נעשים בו זמנית, האנרגיות שלנו הן אנרגיות בנין והתקדמות, ולא של הריסה וחורבן. אז מתפרש "עת לפרוץ" כזמן לפרוץ קדימה - להסתער על המטרות ולהגשים אותן, במהירות, במרץ ובעוצמה, באופן פורה ויצירתי.

אז תתקיים בנו ברכת ה' ליעקב "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". וגם זו הוראת דרך: חלק מהפריצה היא היציאה מהגבולות המוכרים שלנו, לחבור לציבורים נוספים ולקהלים אחרים. גם גיאוגרפית, עלינו לפרוץ לכל הכיוונים בארץ ישראל, ולסוגי האוכלוסיה השונים המאפיינים אותה. אך גם רוחנית, עלינו לפרוץ לכל הכיוונים וליצור בהם: עלינו לפרוץ "ימה" בבנין קשרי חוץ טובים ויציבים עם "מדינת הים", תוך התחשבות ביהדות התפוצות ולקיחת אחריות עליה, ותוך שימת דגש על אופן הפעילות היהודי הנכון ביחס לאומות העולם שבחו"ל. עלינו לפרוץ "קדמה" בתיקון מערכת המשפט בישראל, כאשר עלינו לייסד בית דין שיכול באמת לשמש כ"עיני העדה" הצופות קדימה בדרך התורה. עלינו לפרוץ "צפונה" בביסוס מערכת בטחון יהודית (המקדמת כפי דרך התורה את ה"מצפון תפתח הרעה") ובביסוס מערכות כלכליות על פי התורה (שהרי "מצפון זהב יאתה"). עלינו לפרוץ "נגבה" בדרכו של אברהם אבינו ("ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה") ולייסד מערכות סעד יהודית אמיתית, בדרך של "חסד לאברהם", ומערכות חינוך המנתצות את האלילים (כפי שראשית דרכו של אברהם אבינו דווקא, איש החסד, היתה בשבירת פסלי מורשת אבותיו) ומפרסמות את האלוקות בעולם (כמו שנאמר באברהם: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי' אל עולם").

כאשר נפעל בדרך זו, הפורצת-הורסת את המסגרות השליליות על ידי בניה מסיבית של מסגרות חדשות, תורניות וטובות - בניה הפורצת קדימה בעוז, ללא מגבלות ועכבות, ופועלת במרץ בכל התחומים - נזכה להתקדמות ופריצה בתהליך הגאולה, עד שיקוים בנו האמור במלך המשיח: "עלה הפורץ לפניהם", ויגדור ה' כל פרצותינו על ידי "בן פרצי".

(מתוך התוועדות ח"י אלול תשס"ה - היכלי תמיר, ירושלים)