preload
בס"ד
ספטמבר 15

(קטעים מתוך השיעור של רעננה ו' תשרי ע"ד)

מה הפסוק ממנו לומדים שכל עם ישראל נקראו על שם אפרים – 'כולנו אפרים' – הפסוק שמסיים וחותם את הפטרת היום השני של ראש השנה, "הכל הולך אחר החיתום", והוא גם חותם את פסוקי הזכרונות בראש השנה, פסוק שזכה להיות מאד חביב ואהוב על כל עם ישראל? הפסוק הוא "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשֻעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם הוי'". בגמרא, כאשר חז"ל רוצים לציין לנו את הפרקים המסוימים של הנביא שקוראים בהפטרה – גם של יום ראשון וגם של יום שני – של ראש השנה, לגבי היום השני הלשון (בחז"ל, שמובאת גם ברמב"ם ובשו"ע) היא "מפטירין ב'הבן יקיר לי אפרים'". אף על פי שיש שם הרבה פסוקים חשובים – כולל "רחל מבכה על בניה" ו"יש שכר לפעולתך" שהזכרנו (ו"ואהבת עולם אהבתיך" שהזכרנו בשיעור הקודם) – כל ההפטרה נקראת על שם "הבן יקיר לי אפרים". כלומר, באותו מאמר חז"ל שכל עם ישראל נקראו גם על שם האמא, גם על שם הבן וגם על שם בן הבן – האמא והנכד הם בהמשך אחד של אותה הפרטה. קודם כתוב על האמא, "רחל מבכה על בניה", ובהמשך על הנכד, שכל עם ישראל הוא "הבן יקיר לי אפרים". המשך »

ספטמבר 13

בע"ה

מוצאי ו' תשרי ע"ד – תתעורר תתעורר – רעננה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הוידאו – באתר מלכות ישראל: http://malchuty.org/2010-02-23-15-41-08/1006–q.html

ניגנו את ניגון תמוז עג, "כתיבה וחתימה טובה".

לחיים לחיים, שנה טובה ומתוקה לכולם, לכל עם ישראל.

 

א. עשרת ימי תשובה – ימי אפרים

שלש נשים נפקדו בראש השנה

יש שלש נשים שנפקדו בראש השנה, שאת השם של אחת שמענו קודם (מהשליח) – השם של אמא של הרבי, חנה. לכן קוראים בהפטרת היום הראשון של ראש השנה על חנה, איך שהיא בקשה מה' בן וה' ענה לה, והרבה הלכות של תפלה – איך מתפללים לה' – לומדים מחנה. עוד לפני חנה נפקדו עוד שתי נשים בראש השנה, שרה אמנו שהיתה עקרה ונפקדה בראש השנה וגם רחל אמנו שהיתה עקרה ונפקדה בראש השנה[ב]. יש שלש נשים שנפקדו בראש השנה, סימן שראש השנה הוא הזמן הכי טוב להפקד בזרעא חייא וקיימא. הסימן של שלש הנשים, ר"ת שרה-רחל-חנה לפי סדר הדורות, הוא שרח – שרח בת אשר, עוד אשה דגולה בעם ישראל, שלפי חז"ל חיה לנצח. הרמז מכוון, כי שרה וגם שרח הן ב-שׂ שמאלית. אם מתבוננים עוד רואים רמז נוסף של שלש הנשים שנפקדו בר"ה, רואים איך כל אחת יוצאת מהאות השניה של האשה הקודמת – מהאות השניה של שרה יוצאת רחל, היא ה-ר של שרה, ומהאות השניה של רחל יוצאת חנה, היא ה-ח של רחל. אם כן, שלש הנשים הללו הן השתלשלות מובהקת. המשך »

אוקטובר 05

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הרב שלום ארוש שליט"א: מקבלים בשמחה את פני הרב יצחק גינזבורג שליט"א. ממש בתחלת ההתקרבות שלי הגעתי אליו אחרת, עם ג'ינסים ושערות ארוכות, והוא קרב אותי וקבל אותי. בפעם הראשונה שהגעתי אליו הוא למד איתי סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, והשקיע בי. השמחה שלי היא אין סופית שזכינו שהוא הגיע כאן לסוכה, ומתגעגעים לשמוע ממנו. עכשיו תהיה שיחה ואחר כך עוד ריקודים.

[הרב ברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה]

  המשך »

תגיות:
ספטמבר 16


מאת: עמיחי פילוסוף

http://ypt.co.il/print.asp?id=54668

 

 "אבל צריכין להמשיך בחינת עלמא דאתי גם בעולם הזה, דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעוה"ז, וזה נעשה ע"י אמת. ועיקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות. כי 'כיון שנצרך האדם לבריות, משתנה פניו ככרום, לכמה גונין'…"

(מתוך ליקוטי מוהר"ן, תורה ס"ו).

קודם לכן בתורה זו, מובא כי עיקר ענינו של 'העולם הבא', לעתיד לבוא, הוא מפלת הרשעים. זאת, משום שמציאות העולם הבא, בשונה ממציאות עולם הזה, היא מציאות מתוקנת בה אין היתכנות של עיוות. הכל גלוי ונהיר ופרוש כשמלה; כל מסתרי הקיום האנושי אשר מכמין בחובו הרבה טוב ומאידך הרבה רוע ובושה, הכל יתגלה וייחשף והדין יתבע מקומו. לא יסתתר עוד הרשע תחת מעטה הזמניות וההסתר של העולם, והצדיק לא יסבול עוד את עול הצדיק ורע לו. הכל במקומו. האמת תצא לאור.

נמצאנו למדים, שהאמת היא יסודו של העוה"ב ובדילותו מן העולם הזה. עולם האמת. לכן, מלמד ר' נחמן בקטע הנ"ל, כדי למשוך מאור העוה"ב אל תוך העוה"ז, יש למשוך את יסוד האמת אל תוך העולם.

ועיקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות. המשך »

יוני 22

Download

יוני 14

http://jewish-education.info/live.html

מאי 11

בשיעור הראשון מבין שניים מציג הרב שרלו את תפיסת המחלוקת כדרך לניתוח המורכבות במציאות. ישנה תפיסה הרואה במחלוקת מעין תאונה כאשר לכתחילה המציאות צריכה להיות אחודה. הרב שרלו טוען כי דווקא המחלוקת מדגישה את המורכבות והיופי שבמציאות האלוקית. להרחבה ניתן לעיין בספרו בנושא – 'והלכה כבית הלל' באתר הישיבה -http://ypt.co.il/show.asp?id=33411

מאי 08

אתמול שמענו על "הכרעה" של בג"ץ בעניין של בית אולפנה – "בג"ץ דחה את בקשת המדינה" וכו' וכו'.

מבחינתי זוהי פשוט הכרזה גלוי'ה שבמדינה זו אין חוק. כשבג"צ מחליט על יסוד ראיות רעועות, כשבג"צ מוציא החלטה בלי לחכות עד שיתבברו העניינים בבית משפט המחוזי – זה פשוט אומר שאנו חיים במדינה שאין חוק.

חז"ל אמרו מפורש "הוי מתפלל בשלומה של מלכות כי לולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו". ניצול ציני של מערכות "חוק" בשביל מטרות פוליטיות מובהקות, ועוד ממומנות ע"י גורמי חוץ – לדעתי זוהי אלימות מדרגה ראשונה, האלימות היזומה ע"י שמאל קיצוני פרו-ערבי.

אז מי שרומס את החוק לשם השגת יתרון פוליטי לטווח קצר – שלא יתפלא אח"כ לגל האלימות.

התורה מספרת שבסדום ג"כ הי' "חוק" – "חוק" מיוחד כזה, שמי שקיבל מכות – חייב לשלם לזה שנתן לו מכות וכיו"ב. הכל הי' "בשם החוק"…

הלזה ייקרא "מדינת חוק".

יש לי הרבה ביקורת על הנהגת ה"תנועה" ועל היחס של הרב למדינה וכו' – אבל כשרואים השתוללות של שמאל הזוי – ודאי שאין מקום לכל החשבונות האלו.

אני בדעתי שהדרך להצלחה פוליטית היא אך ורק באיחוד כוחות, לצאת מבידוד מוחלט ולהתחבר עם עוד כוחות הפועלים, ובודאי אין זה עניין כלל לדכא את הביקורת הפנימית, אבל מאידך ברור לי שמי שמשתמש ב"חוק" היפך כוונתו – הוא זה שאחראי על גלי הפרעת חוק שיבואו (וכפי שח"כ בן ארי כבר אמר) בעקבותיו, ובמצב חירום כזה אין זמן לויכוחים, וכל הקודם להציח את העשוק מיד עושקו הרי זה משובח.

איך לכך – החלטתי לסגור את הבלוג "חבד שמונה" עד להודעה חדשה.

אפריל 26


Download

אפריל 25

בשעתו מסר הפרזידנט של מדינת ישראל, מר שניאור זלמן שז״ר, צילומי כתבי יד קדשם של רבותינו הקדושים, לגרפולוגית המומחית רות צוקר, לעריכת מחקר גרפולוגי עליהם.

בפרסמו את מחקרה על כתב ידו של הרבי הזקן, ב״ספר הקן״ [קובץ מאמרים על אדמו״ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי ־ למלאות ק״ן שנה להסתלקותו] הקדים מר שז״ר, מתרגם המחקר, הדברים הבאים:

גברת רות צוקר, מחברת הנתוח הגרפולוגי הזה של כתיבת יד האדמו״ר הזקן ר' ש״ז מלאדי, הינה חוקרת שחוות דעתה שמשו שנים רבות יסוד להכרעות בתי דין ובתי משפט בישראל, היא למדה את תורת הגרפולוגיה מפי הפרופסור ג.א. מאגנאט, נשיא ארגון הגרפולוגים בג'ניבה שבשויץ, ואחדים ממחקריה הגרפולוגיים על סופרים, חדשים גם ישנים, נתפרסמו בירחונים מקצועיים בלועזית וקנו להם שם.

כאשר בקשתי אותה לערוך נתוח גרפולוגי זה, עוד לא ידעה עברית כלל, מלבד צורת האותיות בלבד, ולא הבינה את פירוש המילים, וכמו כן בחנתי אותה יפה, ונוכחתי כי לא היה לה אז כל מושג על אישיותו של אדמו״ר הזקן, לא על תולדותיו ולא על תפקידו בעולם הרוחני של היהדות. כל כתיבתה זאת לא היתה אלא על יסוד נתוח האותיות בלבד ולא סיפרה אלא את אשר סיפרו לה האותיות.

המחקר נעשה על יסוד צילום של כתיבת יד אויטנטי, שקבלתי לצורך זה מידי האדמו"ר רמ״מ שניאורסון שליט״א, שגם קרא את הנתוח הזה והסכים לפרסמו.

בשעת תרגומי את מחקרה מאנגלית לעברית, לא נסיתי לחפש למונחים שלה לבושים המקובלים בספרות החסידות, אלא נזהרתי יותר, שהמונחים ישארו בפשטותם, כפי שהיא השתמשה בהם.

עד כאן הקדמתו לתרגום. המשך »