הבבלי הוא תחת השפעת חטא עץ הדעת, שגרם למודעות עצמית.

איזה תיקון עושים ב"עושין רצונו של מקום"? מתקנים את חיצוניות המקיף, שלא יתן יניקה לחיצונים, ואדרבה, שיכנס לפנימיות הרצון שהיא רצון בקדושה.

חיצוניות המקיף בטבעו הראשוני לא מבחין כלל בין טוב ורע – "אם צדקת מה תתן לו" – ולכן שם יכולה להיות יניקת הקליפות, ובמיוחד קליפת הגאוה
http://kabbalah-teaching.org.il/twitter/hytsonyot-hmqyph-btbao-hrashony-la-mbhyn-khll-byn-tob-ora/

הבעל שם טוב רצה, שעם מה שלכל צדיק יש ראש אחרת וגישה אחרת כולם יהיו בנעם. זה כן בא לידי ביטוי בהרבה סיפורים שרבי אחד שלח לצדיק אחר

אברהם הפך את היצר הרע ודוד הרגו

אדמו"ר הזקן רצה לקרוא לחסידים בעלי תשובה במקום חסידים, ורק בגלל שחשש שיפרשו לא נכון קרא לנו חסידים. סימן שיש זיקה בין בעל תשובה לחסיד.

אצל בעל תשובה יש משהו שאם הכל היה נופל עלי ובעיה שלי – הייתי משתגע, לא הייתי מחזיק מעמד, לכן זו הבעיה שלך (הקב"ה) ואני סומך עליך שאתה תשמור.

בעל תשובה אמיתי, כמה שהוא מחמיר וחרד – צריך מאד להאמין בהשגחה פרטית. אני לא יכול לשמור על עצמי בשום דבר, רק הקב"ה שומר עלי.

חשבתי שבעל תשובה יותר מחמיר על עצמו מאשר צדיק, צדיק יכול לזרום ובעל תשובה יותר חושש וחרד מכל דבר. כאן רואים ההיפך

לפי הירושלמי לתלמיד מותר לשאול בשלום רבו. יש יראת רבו, אבל זה לא שולל זרימה חפשית – תחושת חברות, שאני אוהב אותך ויכול לשאול מה שלומך.