"מדינת סדום"

אתמול שמענו על "הכרעה" של בג"ץ בעניין של בית אולפנה – "בג"ץ דחה את בקשת המדינה" וכו' וכו'.

מבחינתי זוהי פשוט הכרזה גלוי'ה שבמדינה זו אין חוק. כשבג"צ מחליט על יסוד ראיות רעועות, כשבג"צ מוציא החלטה בלי לחכות עד שיתבברו העניינים בבית משפט המחוזי – זה פשוט אומר שאנו חיים במדינה שאין חוק.

חז"ל אמרו מפורש "הוי מתפלל בשלומה של מלכות כי לולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו". ניצול ציני של מערכות "חוק" בשביל מטרות פוליטיות מובהקות, ועוד ממומנות ע"י גורמי חוץ – לדעתי זוהי אלימות מדרגה ראשונה, האלימות היזומה ע"י שמאל קיצוני פרו-ערבי.

אז מי שרומס את החוק לשם השגת יתרון פוליטי לטווח קצר – שלא יתפלא אח"כ לגל האלימות.

התורה מספרת שבסדום ג"כ הי' "חוק" – "חוק" מיוחד כזה, שמי שקיבל מכות – חייב לשלם לזה שנתן לו מכות וכיו"ב. הכל הי' "בשם החוק"…

הלזה ייקרא "מדינת חוק".

יש לי הרבה ביקורת על הנהגת ה"תנועה" ועל היחס של הרב למדינה וכו' – אבל כשרואים השתוללות של שמאל הזוי – ודאי שאין מקום לכל החשבונות האלו.

אני בדעתי שהדרך להצלחה פוליטית היא אך ורק באיחוד כוחות, לצאת מבידוד מוחלט ולהתחבר עם עוד כוחות הפועלים, ובודאי אין זה עניין כלל לדכא את הביקורת הפנימית, אבל מאידך ברור לי שמי שמשתמש ב"חוק" היפך כוונתו – הוא זה שאחראי על גלי הפרעת חוק שיבואו (וכפי שח"כ בן ארי כבר אמר) בעקבותיו, ובמצב חירום כזה אין זמן לויכוחים, וכל הקודם להציח את העשוק מיד עושקו הרי זה משובח.

איך לכך – החלטתי לסגור את הבלוג "חבד שמונה" עד להודעה חדשה.