אצל הקב"ה – מקור הרפואה – הרפואה תמיד קלה. לכן בכל התנ"ך, בפסוקים שה' הוא רופא, זה לשון קל, ואילו תמיד כשיש רופא בשר ודם – רוב הפעמים הכוונה לרפואת הגוף, כמובן, אבל כמו שאמרנו, זה גם קשור לנפש – הפועל רפא בא בלשון כבד, "מרפא".

כתוב "נשמה שנתת בי טהורה היא". כתוב בחסידות ששרש הנשמה הוא טהירו עילאה. לא כתוב הביטוי "כדור טהירו עילאה", שהוא ביטוי מקורי בקבלה. זה לא רק עיגול, אלא כדור בשלשה ממדים.

מי שלומד בעץ חיים הרבה רואה עגולים ויושר. המושג עגול הוא רק בשני ממדים וכדור בשלשה ממדים. אבל יש בקבלה, במיוחד בעמק המלך ובעוד מקומות, שהביטוי הוא "כדור טהירו עילאה" וגם "כדור טהירו תתאה".

הרבי, גם כמו רבי מאיר, דורש שמות. מענין לענין, אבא של הרבי דרש שמות, והרבי לפני הנשיאות בכל התוועדות שישב עם החסידים – במיוחד בצרפת, ובעוד מקומות – היה פונה לכולם, ודורש את השמות שלהם אחד אחד. את זה הוא קבל מאבא שלו. הוא גם עשה גימטריאות, אבא שלו עשה גימטריאות, אבל יותר מזה – דרשת השמות. אחרי הנשיאות צריך להיות רבי, עושים קצת סוויצ', אבל "זרוק חוטרא אעיקריה קאי", ולכן בשנים האחרונות הרבי חזר לדרך אביו ודרכו שלו, בהרבה רמזים וכו'. בשנתיים האחרונות, ה"דבר מלכות", רואים קצת חזרה ל"עיקריה קאי".

אנחנו למודי ה', "למודי הוי'". יש שיחה של הרבי הקודם מה ההבדל בין חסידים ללא-חסידים, שלא-חסידים 'אני לומד תורה', 'איך לערן תורה', אבל אצל חסידים התורה מלמדת אותי, כי אנחנו "למודי הוי'". אני רק פותח ספר, ויש לי מורה פרטי – הקב"ה. ככה חסיד לומד תורה, אבל תלוי איזה חלק בתורה הוא לומד, כך המורה מראה לו פנים.
http://kabbalah-teaching.org.il/twitter/anhno-lmody-h-lmody-hoy/

אנחנו למודי ה', "למודי הוי'". יש שיחה של הרבי הקודם מה ההבדל בין חסידים ללא-חסידים, שלא-חסידים 'אני לומד תורה', 'איך לערן תורה', אבל אצל חסידים התורה מלמדת אותי, כי אנחנו "למודי הוי'". אני רק פותח ספר, ויש לי מורה פרטי – הקב"ה. ככה חסיד לומד תורה, אבל תלוי איזה חלק בתורה הוא לומד, כך המורה מראה לו פנים.

בפרשת שבוע המדרש אומר על מתן תורה, שהקב"ה נגלה כ"זקן מלא רחמים", מביא רש"י, והמדרש אומר שלקב"ה יש פנים שונות.

רבי מאיר אמר על עצמו שהוא משיח – התנא היחיד שקרא על עצמו משיח, כידוע מאיר ר"ת "רוח אפינו משיח הוי'". רשב"י אמר "בהאי חבורא דילך ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי" – משיח יבוא בזכות חיבור הזהר. רבי עקיבא אמר שיש אחד שאפשר להצביע עליו שהוא משיח, בר כוכבא. כולם היו משיחיים. רבי עקיבא מצביע על משיח, רשב"י אומר שהספר שלי יביא משיח, ורבי מאיר אמר שאני משיח

ע״כ אמר [ה' לאיוב] ואם זרוע כאל לך כו'. שזהו רק יכולתו ית׳ שהוא כל יכול [כל יכול בחסידות זו דרגה מאד גבוהה, ששייכת ליחיד לפני הצמצום, וכאן אומר שלשבור את הרשע בא ממה שה' הוא כן יכול.]. מאחר שממנו הי׳ ענין השבירה דתהו והתיקון [הכל מה', התהו והתיקון, הרשעים והצדיקים, לכן] ביכולתו להפילם אף בעודם בתקפם כו' [לא דרך בירור]. ועז״נ למשה ראה נתתיך אלקים לפרעה שנתן לו ממשלה זרוע כאל ממש על פרעה [זה החידוש, שמה שה' עושה ממשה אלקים לפרעה – הוא נותן לו את הכח שלו ממש. בן אדם אחר לא יכול לשבור את הרשעים בתקפם, ואת הכח הזה ה' נותן למשה.]. שעם היות פרעה יונק מעורף דא״א [ממקור מאד גבוה, פרעה בהיפוך אותיות הערף, ומכאן לומדים שיונק מעורף מאד גבוה,] מארך אפיים כו׳ ומהתהו יהי׳ למשה דתיקון ממשלה על בחי׳ זו כמו אלקים ממש הכל יכול. והיינו לפי שמשה הי׳ משם מ״ה דא״ק [לא רק מה דאצילות, כמו שאמרנו קודם. יש שרש ל-מה מעל התהו, כמו שה' הוא מעל התהו והתיקון, ומשם נמשך משה] (כמ״ש בביאור ע״פ משה ידבר) שהוא למעלה מהתהו ותיקון כו׳

כל המושג של מה מברר בן, שהצדיק כן מברר את מציאות התהו, זה בירור איטי של אותם ניצוצות שניתן לברר ולהוציא, אבל אין אלה כל הניצוצות. ניצוץ הוא דבר טוב, אז יש נקודות טובות שאתה יכול לברר. ניצוצות ששם מה עם כחו הטוב והנעים יכול לברר. זו גם עבודת שכנוע, כמו לשכנע מישהו לעשות טובה, לשכנע לגלות את הטוב שבזולת. אבל יש דברים ששכנוע לא יעזור, כי מדובר בעז פנים שבדור – פרעה הוא העורף, והעורף לא שומע כלום – לא תוכל אף פעם לשכנע אותו בצורה שיכנע לדבורים שלך. לא משנה מה אתה מדבר איתו – זה לא יעזור כלום. לכן אפשר רק לשבור. תוך כדי השבירה, כמו ששוברים אגוז – שוברים את הקליפה והפרי מתגלה. לא שאתה זורק את התינוק עם האמבטיה, ח"ו – אתה שובר את הקליפה ואז הפרי מתגלה, אז קל להוציא אותו, כך כתוב. אחרי שנתמלאה סאתם אפשר לסלק אותם.