בתוך ספר הזהר הקדוש גופא החלק הכי עמוק – בין כמה חלקים שמיוחדים בעומקם – הוא ספרא דצניעותא. כמו שספר יצירה מיוחס לאברהם אבינו, כך ספרא דצניעותא מיוחס ליעקב אבינו
ספרא דצניעותא
ספרא דצניעותא מתחיל "עד דלא הוו מתקלא לא הוו אשגחן אפין באפין" – לפני שהיה שיווי משקל בספירות העליונות לא היה מגע וזיווג של פנים ופנים, הכל היה אחור באחור, ואז העולם נשבר. אם אין זיווג והסתכלות – "אשגחן אפין באפין" – זו מציאות של "תהו ובהו וחשך על פני תהום", ומציאות ראשונה זו "כד לא הוו אשגחן אפין באפין" נשברה.
עד דלא הוו מתקלא לא הוו אשגחן אפין באפין
ראשית התיקון, שזה הקיום הנצחי – מדת האמת, "קים לעד" – היא המתקלא, מציאות האיזון בנפש.
ראשית התיקון, היא מציאת האיזון בנפש
אם אני לא מאוזן נפשית איני יכול להסתכל אליך פנים בפנים. אני עסוק בעצמי.
אגו – חוסר איזון
איזון בנפש הוא שחרור נפשי – שחרור מהאגוצנטריות של עצמי. אם אני מאוזן איני צריך כל הזמן לשמור על שיווי משקל, לא צריך לחשוב על עצמי.
איזון בנפש הוא שחרור נפשי
חטא עץ הדעת טוב ורע הוא מודעות עצמית מופרזת – סימן שאיני מאוזן.
חטא עץ הדעת טוב ורע הוא מודעות עצמית מופרזת
איזון הוא המפתח. ראשית התיקון – זה איזון. איזון זה לא שעכשו שאני מאוזן הייתי כן יכול לשקוע בעצמי. לא. אם אני מאוזן – אני יכול להסתכל עליך ואליך, בתוך העינים שלך, ואתה – אלי, להזדווג איתך פנים בפנים, כי אני יכול לצאת, אני משוחרר, מהאגו של "אני". מציאות זו קיימת ולא נשברת. כי מי נשבר? האגו נשבר, האגו הוא אדם לא מאוזן.
אם אני מאוזן – אני יכול הסתכל עליך
ספר יצירה כתב אברהם אבינו, והוא כתוב בלשון הקדש צח ונקי. ספרא דצניעותא זה חלק מהזוהר, וזה כתוב בארמית קשה, וכתב אותו יעקב.
ספר יצירה וספרא דצניעותא
שניהם (ספר יצירה וספרא דצניעותא) מתחילים אותו הדבר – "הכל הולך אחר הפתיחה", אז המסר של שניהם זה אותו הדבר. גם בספר יצירה, וגם בספרא דצניעותא הכל מבוסס על כך שיש גם "מתקלא" – מאזניים. זה סוד והיסוד של כל סודות התורה, שצריך איזון.
הסוד והיסוד של כל סודות התורה, שצריך איזון.
"ויוכח אמש". – ההופעה של ה', וגם התיקון של הסטרא אחרא, שזה לבן הארמי, שלא יזיק, ושהוא חש, ויקבל תוכחה, זה הכל בסוד אמש, איזון בנפש.
תיקון סטרא אחרא תלוי באיזון בנפש