מרץ 02
התוועדות אצל הרב גלוכובסקי פורים תש"ע (מוצ"ש תצוה)
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/hisvaadus/purim_5770/part-1.flv
פבר 25
ההוראה ממגילת אסתר: גודל עניין המשפחתיות. ע"י "מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד" – ע"י זה "ימים אלו לא יעברו מזרעם"
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-02-24.wmv
כתוב "והימים האלה נזכרים ונעשים, בכל עיר ועיר, מדינה ומדינה, עיר ועיר, וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. ורש"י כותב, "נזכרים" – ע"י קריאת המגילה. ו"נעשים" – ע"י משתה וסעודה, לתת מנות ומתנות. "משפחה ומשפחה" – אומר רש"י – מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד, וכך – קיבלו עליהם שהימים האלו לא יעברו.
הרבי בא' מהתוועדויות – בלמ"ד – או ל"ב או ל"ג או ל"ד, ל"ו אולי, הרבי אומר, שרואים, שכשכתוב, "משפחה ומשפחה" – רש"י כותב, שמתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד – זה הדרך שימי הפורים לא יעברו.
וכאן אנחנו רואים גודל החשיבות של מתאספים יחד, אוכלים ושותים יחד של המשפחה.
הרבי דיבר אז על גודל עניין של המשפחתיות. כי הנצחיות של כלל ישראל, מדור לדור – ע"י זה שהמשפחה נמצאת ביחד.
אנחנו דיברנו שזה הי' שיחה א' שהרבי דיבר בפורים. והרבי דיבר פעם אחרת, כשהקב"ה סופר את עם ישראל – הוא לא סופר אותם כיחידים, אלא לפי המשפחות. שמים את הדגש על המשפחה, מאיזה משפחה באת. למה הוא ספר אותם לפי המשפחות? הרבי אמר פעם בשיחה לנשי חב"ד, כי הכוח לא להתבטל בין הגוים, מה שאנחנו שומרים על הזהות שלנו, ושיש לנו מספיק תוקף לעמוד מול כל הפיתויים – זה ע"י שאנחנו שייכים למשפחה, למשפחותם לבית אבותם. אנחנו צריכים לדעת, שבניית הבית, מה שאנחנו משתדלים לתת דגש על משפחתיות – זה הכלי שעוזר לנו לא להתבטל בין העמים. בן אדם שמשתייך למשפחה – זה נותן לו יותר בטחון עצמי, יותר זהות.
פבר 17
פבר 10
פבר 03
"בודאי יש די זמן בימים אלו גם להתוועדות כדבעי, וגם לשמח את האישה והבנים כדבעי"
בודאי יש די זמן בימים אלו גם להתוועדות כדבעי, וגם לשמח את האישה והבנים כדבעי. ומובן שאין לתת בזה הוראות פרטיות לכאו"א, כי הדבר תלוי במהותם הפרטי, אבל בודאי שכל א' יכול ללמוד מזה הנהגה בנוגע אליו ולביתו.
… פשיטא שאין כוונתי כלל וכלל, שיהיו מושקעים בהויות העולם והנחות העולם, ובודאי שחינוך חסידותי צריך ומוכרח שישפיע בעניינים הנ"ל דהיינו התוועדויות וזמני התפילה וכו'… אבל לאחר כל זה יש אפשרויות ומוכרח שגם בני בית ישתתפו בעניינים אלו, ובהתבוננות קלה אפשר למצוא אותיות להסבירם.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-02-03.wmv
ינו 31
ינו 15
ינו 06
בס"ד
שיעור בענייני שלום בית – לאברכים של ישיבת דעת – יום ד' פ' שמות תש"ע
אברך בעל תשובה! התחתנת? אשתך בהריון? עצור, תשמע לשיעור!
שיעור של הרב מ.מ. גלוכובסקי לאברכים של הישיבה לבעלי תשובה "דעת" (רחובות)
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2010-01-06%20isha-beherayon.flv
דצמ 23
הכרת גבולות
יש שיחה מהרבי על פ' קרח, על מה שכתוב, משה רבינו אמר לקורח, "בוקר ויודע". רש"י כותב שני פירושים. פי' אחד, שהוא דחה אותו עד הבוקר. אולי הם יתפכחו. פי' שני. כשם שיש גבולות שהקב"ה קבע בין בקר לערב, כך יש גבולות – הקב"ה קבע – יש כהן, יש לוי, יש ישראל, ואתה לא יכול לשבש את הגבולות האלו.
דצמ 20
תמליל חלקי מהשיעור
התחלנו ללמוד החלק השני של פרק א' של תניא. למדנו על עניין שיש לכל אחד ואחד שתי נשמות, שזה בעצם רב חיים ויטאל מביא את זה בשער הקדושה, והוא מדייק מהפסוק "נפשות אני עשיתי", שלכל איש ישראל א' צדיק וא' רשע – יש שתי נשמות.
הוא התחיל לדבר על הנפש שאנו קוראים "הנפש הבהמית", או "הנפש החיונית", או "הנפש הטבעית". בחסידות בדרך כלל, זה השלוש שמות, שמשתמשים. או "נפש הטבעית", או "נפש החיונית", או "נפש הבהמית". כי כל אחד מהשמות האלו מתאר את הנפש הזה, שזה בא מהקפילה וסטרא אחרא, כך למדנו, ואיפה זה מתלבש? זה מתלבש בדם האדם, להחיות את הגוף.