(פורסם בשעתו – אבל זמנו כל השנה הוא, ולצערנו הרב הוא היום עוד יותר אקטואלי מאי פעם)
ב"ה
מאי משכוכית – עיזא דאזלא בריש עדרא… כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא. יש לבעל העדר עז חריף, ודרך העזים להלך בראש והעדר הולך אחריהם. עביד לנגדא סמותא: לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות, והעדר אחריה. (ע"פ ב"ק נב, א ורש"י).
בראיון הרשמי שהעניק הרב ירוסלבסקי שי' ל'כפר חב"ד' אחר אירועי י' שבט, קבע המרואין כי חילוקי הדיעות בקרב חסידי חב"ד הם לגיטימים "ותשועה ברוב יועץ". ברם בשטח אין ניכרים סימניה של פתיחות נאורה זו, ובפועל חשופים אנ"ש רק לדעות המקובלות על דעת 'הועדה הרוחנית' של עתונאי 'כפר חב"ד', ועדה המאפשרת התבטאות חופשית לכל – אבל רק בתנאי שתהיה תואמת את הקו העכשוי של המערכת…
לענ"ד חשוב לשמוע לעתים גם דעות נוספות, ולו רק כדי לשמור על השכל מפני חלודה. מה גם בעניני רוח ונפש שדמינו ודם זרעיותינו תלוים בהם, וחלילה לנו להגרר כעדר סומים בארובה אחרי פרנסים בלתי מהוגנים (רש"י בב"ק שם).
לא אתמודד עם האידיאולוגים השכירים, אשר לא זו בלבד שדעותיהם הרשמיות משתנות ומחליפות גוונים בהתאם לכיוון משב הרוח העונתית, אלא שיש מהם המחליפים את מסכותיהם כמה פעמים ביום: מסיכה משיחית לצורך הכתיבה ב'כפר חב"ד', מסיכה אנטי-משיחית כחבר משלחת נכבדי חב"ד להתנצלות בפני רבנים, ומסיכה דו-פרצופית לשם שיחה בכפל-לשון עם אנשים נבוכים מן הישוב.
והיות שבדברי חסידות עסקינן, אי אפשר לבוא בדברים עם "דוברי" שקרים בפיהם ובלבבם, אלא עם מי שטעם טעמה של חסידות ודבר ה' יקר בעיניו.