preload
בס"ד
אוק 18

מעלת "דורו של אחאב" על "דורו של דוד" – אחדות ישראל טבעית

מובא בגמרא ההבדל בין דורו של דוד המלך לדורו של אחאב. דוד הוא מלך צדיק, וגם בדור שלו היו צדיקים וגבורים בקדושה, שלחמו את מלחמות ה' יחד עם דוד המלך, הכינו את כל החומרים של בית המקדש – דור של צדיקים. אף על פי כן כתוב שהיו פעמים שנפלו במלחמה, שלא נצחו. למה? הביטוי הוא "דורו של דוד אף על פי שהיו צדיקים היו יוצאים למלחמה ונופלים". למה? כי היו דילטורים בתוך עם ישראל, היו מוסרים, היו מספרי לשון הרע. כלומר, לא היתה אחדות. היו צדיקים, אבל בלי אחדות טבעית, שרשית, שיהודי לא יספר רע על החבר שלו, לא ילשין, לא ימסור את החבר שלו. מי היו המוסרים בזמן דוד המלך? דואג, אחיתופל. היו גדולים. את מי הם מסרו? את דוד עצמו. היו דור של הרבה צדיקים, אבל היו שם אנשים מאד לא בסדר מבחינת אחדות, אנשים שאוהבים להלשין ר"ל. אם יש כאלה דילטורים, שאוהבים להלשין על יהודים, אז אף על פי שכל הדור כאילו בסדר – יוצאים למלחמה ונופלים.

אחר כך הוא אומר "ואילו דורו של אחאב", שרובם ככולם עובדי עבודה זרה ממש, חילונים גמורים, בלי תורה ומצוות כלל, "היות שלא היו דילטורים ביניהם היו יוצאים למלחמה ונוצחים". ככה חז"ל אומרים. למה הוא מביא את זה? להראות שהכל תלוי בחן. זה שאדם לא ילשין על השני, לא יספר עליו לשון הרע, במיוחד שיכול להזיק לו ואפילו מתכוון להזיק לו – זו מציאת החן, שכל אחד ימצא חן בעיני השני. יש חן וחסד, אם יש חן כל אחד חס על השני, לא יאמר דבר שיכול להזיק לשני ולא יעשה דבר שיכול להזיק לשני. זה משהו פלאי, שיש כאן מלך הכי רשע מכל המלכים, אחאב, וכולם עובדי עבודה זרה, אבל "יוצאים למלחמה ונוצחים" כי אין בהם דילטורים. מאיפה יודעים שאין דילטורים? מי היה בדורו של אחאב והכי התנגד לו? אליהו הנביא. אליהו הנביא מעיד, שאף על פי שאחאב ואיזבל רדפו אותי, בתוך העם לא היה אף יהודי פשוט – עובד עבודה זרה – שמסר אותי למלכות. אליהו הנביא מעיד על צדקות היהודים הפשוטים, החילונים לגמרי.

זה ממש שייך לדור שלנו, כמו איזה רב שמדבר נגד הממסד. מה קורה? התקשורת קופצת עליו, כולם צמאי דם, מה שנקרא רצח תקשורתי. מהרצח התקשורתי, שקופצים ומלשינים, מגיע כל מרעין בישין. נתאר אם היה כזה דור שאפילו שיש ממסד לא בסדר, מאד לא בסדר, אבל יהודי בטבע הפשוט שלו לא מלשין על אף אחד אחר, לא קופץ עליו בתקשורת – כך חז"ל מתארים את הדור של אחאב. בזכות זה היו יוצאים למלחמה ונוצחין. אם זה ההיפך, שיש דילטורים, יוצאים למלחמה ונופלים. [כנראה לאחאב היה כשרון  לעשות אחדות בעם.] היה לו כשרון לעשות אחדות שלא ימסרו בידיו את אויביו… לא סתם קראו לו אחאב, כולנו אחים ויש לנו אב אחד, יש לו שם מאד משפחתי, משפחת אחת באהבה.

רמזי חבור דורות דוד ואחאב

נעשה כעת גימטריא. לפי מאמר חז"ל העבודה של משיח הוא לקחת את הצדיקים של דוד, לא הדילטורים, ואת היהודים הפשוטים של אחאב, שתהיינה שתי המעלות יחד. זה דור שכולו זכאי. יש כאן שני דורות, שלכל אחד יש מעלה וחסרון, וצריך לחבר אותם.

אחאב ועוד דוד עולים שם הוי' ב"ה. אחאב דוד נוטריקון אחד כאשר שאר האותיות, לפי הסדר – אחאב דוד – הן אבוד = אחד, היינו שאחאב דוד הם אחד אבוד, על דרך משיח בגימטריא מקרה אבוד, הכל בסוד אבדה המתבקשת כנ"ל. והנה, דורו של אחאב ועוד דורו של דוד עולה יחד 1118, "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"!  (מתוך ה"שבע ברכות" של מזרחי-מוניס, כפ"ח כ"ו מנחם אב תשע"ו)

אוק 18

14729217_1243507215705359_2584026863822474278_n

יונ 17

בע"ה

ט' סיון ע"ו – כפ"ח

קבלת פנים דוד והודיה-דבורה שפירא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. חופת האהבה

נגנו "קול דודי דופק", "שיר השירים".

[החתן: להגיד את המאמר של הרבי הריי"צ או של הרבי?] מה שאתה רוצה. אפשר גם לפני החופה. אפשר גם את שניהם, יש לנו זמן לשמוע… מה שאתה רוצה. אם תאמר את שני המאמרים נרויח עוד ניגון באמצע.

ניגון לפני המאמר. מאמר "לכה דודי" תרפ"ט. שאמיל. מאמר "לכה דודי" תשי"ד. ניגון אחרי מאמר.

המשך »

אוק 05

בע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

ליל שבת אחרי הסעודה:

א. הקליטה המאוחרת של בעלי תשובה

שמחת תורה – על מתן תורה של בעלי תשובה

שאלה שחוזרת רבות בחסידות היא מדוע שמחת תורה היא בסיום חג הסוכות, ולא בחג השבועות – "זמן מתן תורתנו". ההסבר הוא ששמחת תורה אינה השמחה על מתן הלוחות הראשונים, בחג השבועות, אלא על מתן הלוחות השניים, ביום הכיפורים. הלוחות הראשונים הם בבחינת מתן תורה של צדיקים ואילו הלוחות השניים הם בבחינת מתן תורה של בעלי תשובה, ושמחת תורה היא דווקא על הלוחות השניים עם כל המעלות שבהם. יש גם מעלות בלוחות הראשונים שאין בלוחות השניים, אבל בסך הכל המסקנה היא שיש עדיפות בלוחות השניים ועליהם שמחים. זה שייך במיוחד לדור שלנו, שאנחנו מסבירים בזמן האחרון שהוא דור של בעלי תשובה – בעלי תשובה ישתלטו על המדינה וכו'. המשך »

ספט 15

(קטעים מתוך השיעור של רעננה ו' תשרי ע"ד)

מה הפסוק ממנו לומדים שכל עם ישראל נקראו על שם אפרים – 'כולנו אפרים' – הפסוק שמסיים וחותם את הפטרת היום השני של ראש השנה, "הכל הולך אחר החיתום", והוא גם חותם את פסוקי הזכרונות בראש השנה, פסוק שזכה להיות מאד חביב ואהוב על כל עם ישראל? הפסוק הוא "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשֻעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם הוי'". בגמרא, כאשר חז"ל רוצים לציין לנו את הפרקים המסוימים של הנביא שקוראים בהפטרה – גם של יום ראשון וגם של יום שני – של ראש השנה, לגבי היום השני הלשון (בחז"ל, שמובאת גם ברמב"ם ובשו"ע) היא "מפטירין ב'הבן יקיר לי אפרים'". אף על פי שיש שם הרבה פסוקים חשובים – כולל "רחל מבכה על בניה" ו"יש שכר לפעולתך" שהזכרנו (ו"ואהבת עולם אהבתיך" שהזכרנו בשיעור הקודם) – כל ההפטרה נקראת על שם "הבן יקיר לי אפרים". כלומר, באותו מאמר חז"ל שכל עם ישראל נקראו גם על שם האמא, גם על שם הבן וגם על שם בן הבן – האמא והנכד הם בהמשך אחד של אותה הפרטה. קודם כתוב על האמא, "רחל מבכה על בניה", ובהמשך על הנכד, שכל עם ישראל הוא "הבן יקיר לי אפרים". המשך »

ספט 16


מאת: עמיחי פילוסוף

http://ypt.co.il/print.asp?id=54668

 

 "אבל צריכין להמשיך בחינת עלמא דאתי גם בעולם הזה, דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעוה"ז, וזה נעשה ע"י אמת. ועיקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות. כי 'כיון שנצרך האדם לבריות, משתנה פניו ככרום, לכמה גונין'…"

(מתוך ליקוטי מוהר"ן, תורה ס"ו).

קודם לכן בתורה זו, מובא כי עיקר ענינו של 'העולם הבא', לעתיד לבוא, הוא מפלת הרשעים. זאת, משום שמציאות העולם הבא, בשונה ממציאות עולם הזה, היא מציאות מתוקנת בה אין היתכנות של עיוות. הכל גלוי ונהיר ופרוש כשמלה; כל מסתרי הקיום האנושי אשר מכמין בחובו הרבה טוב ומאידך הרבה רוע ובושה, הכל יתגלה וייחשף והדין יתבע מקומו. לא יסתתר עוד הרשע תחת מעטה הזמניות וההסתר של העולם, והצדיק לא יסבול עוד את עול הצדיק ורע לו. הכל במקומו. האמת תצא לאור.

נמצאנו למדים, שהאמת היא יסודו של העוה"ב ובדילותו מן העולם הזה. עולם האמת. לכן, מלמד ר' נחמן בקטע הנ"ל, כדי למשוך מאור העוה"ב אל תוך העוה"ז, יש למשוך את יסוד האמת אל תוך העולם.

ועיקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות. המשך »

יונ 22

sgr_kloyz

יונ 14

http://jewish-education.info/live.html

מאי 08

אתמול שמענו על "הכרעה" של בג"ץ בעניין של בית אולפנה – "בג"ץ דחה את בקשת המדינה" וכו' וכו'.

מבחינתי זוהי פשוט הכרזה גלוי'ה שבמדינה זו אין חוק. כשבג"צ מחליט על יסוד ראיות רעועות, כשבג"צ מוציא החלטה בלי לחכות עד שיתבברו העניינים בבית משפט המחוזי – זה פשוט אומר שאנו חיים במדינה שאין חוק.

חז"ל אמרו מפורש "הוי מתפלל בשלומה של מלכות כי לולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו". ניצול ציני של מערכות "חוק" בשביל מטרות פוליטיות מובהקות, ועוד ממומנות ע"י גורמי חוץ – לדעתי זוהי אלימות מדרגה ראשונה, האלימות היזומה ע"י שמאל קיצוני פרו-ערבי.

אז מי שרומס את החוק לשם השגת יתרון פוליטי לטווח קצר – שלא יתפלא אח"כ לגל האלימות.

התורה מספרת שבסדום ג"כ הי' "חוק" – "חוק" מיוחד כזה, שמי שקיבל מכות – חייב לשלם לזה שנתן לו מכות וכיו"ב. הכל הי' "בשם החוק"…

הלזה ייקרא "מדינת חוק".

יש לי הרבה ביקורת על הנהגת ה"תנועה" ועל היחס של הרב למדינה וכו' – אבל כשרואים השתוללות של שמאל הזוי – ודאי שאין מקום לכל החשבונות האלו.

אני בדעתי שהדרך להצלחה פוליטית היא אך ורק באיחוד כוחות, לצאת מבידוד מוחלט ולהתחבר עם עוד כוחות הפועלים, ובודאי אין זה עניין כלל לדכא את הביקורת הפנימית, אבל מאידך ברור לי שמי שמשתמש ב"חוק" היפך כוונתו – הוא זה שאחראי על גלי הפרעת חוק שיבואו (וכפי שח"כ בן ארי כבר אמר) בעקבותיו, ובמצב חירום כזה אין זמן לויכוחים, וכל הקודם להציח את העשוק מיד עושקו הרי זה משובח.

איך לכך – החלטתי לסגור את הבלוג "חבד שמונה" עד להודעה חדשה.

אפר 25

בשעתו מסר הפרזידנט של מדינת ישראל, מר שניאור זלמן שז״ר, צילומי כתבי יד קדשם של רבותינו הקדושים, לגרפולוגית המומחית רות צוקר, לעריכת מחקר גרפולוגי עליהם.

בפרסמו את מחקרה על כתב ידו של הרבי הזקן, ב״ספר הקן״ [קובץ מאמרים על אדמו״ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי ־ למלאות ק״ן שנה להסתלקותו] הקדים מר שז״ר, מתרגם המחקר, הדברים הבאים:

גברת רות צוקר, מחברת הנתוח הגרפולוגי הזה של כתיבת יד האדמו״ר הזקן ר' ש״ז מלאדי, הינה חוקרת שחוות דעתה שמשו שנים רבות יסוד להכרעות בתי דין ובתי משפט בישראל, היא למדה את תורת הגרפולוגיה מפי הפרופסור ג.א. מאגנאט, נשיא ארגון הגרפולוגים בג'ניבה שבשויץ, ואחדים ממחקריה הגרפולוגיים על סופרים, חדשים גם ישנים, נתפרסמו בירחונים מקצועיים בלועזית וקנו להם שם.

כאשר בקשתי אותה לערוך נתוח גרפולוגי זה, עוד לא ידעה עברית כלל, מלבד צורת האותיות בלבד, ולא הבינה את פירוש המילים, וכמו כן בחנתי אותה יפה, ונוכחתי כי לא היה לה אז כל מושג על אישיותו של אדמו״ר הזקן, לא על תולדותיו ולא על תפקידו בעולם הרוחני של היהדות. כל כתיבתה זאת לא היתה אלא על יסוד נתוח האותיות בלבד ולא סיפרה אלא את אשר סיפרו לה האותיות.

המחקר נעשה על יסוד צילום של כתיבת יד אויטנטי, שקבלתי לצורך זה מידי האדמו"ר רמ״מ שניאורסון שליט״א, שגם קרא את הנתוח הזה והסכים לפרסמו.

בשעת תרגומי את מחקרה מאנגלית לעברית, לא נסיתי לחפש למונחים שלה לבושים המקובלים בספרות החסידות, אלא נזהרתי יותר, שהמונחים ישארו בפשטותם, כפי שהיא השתמשה בהם.

עד כאן הקדמתו לתרגום. המשך »