preload
בס"ד
אוק 29
אני אוהב להמציא וורטים הזוים אז הנה עוד אחד.
הרב שדומה למלאך הוא בחינת "חש-מל-מל" כידוע (מי שלא מכיר, אצל הרב יצחק גינזבורג הוא א' הוורטים המכוננים).
על מה הרב אמור "לשתוק" ומה הוא אומר בסוף כן לומר?
הייתי יכול לחשוב שהדבר הכי סודי (כמו שהוא אצל הקב"ה כנראה כך הוא ג"כ אצל כל רב ורבי וצדיק אמיתי) הוא עד כמה הוא אוהב את התלמידים שלו.
וכן הוא מוכרח לשתוק. אחרת הם יפחדו ויברחו ממנו. לכן הוא מסתיר את עצמו בכל מיני לבושים כמו "העיקר הוא התורה שלי" וכיוצא.
אבל בסוף הוא חייל לומר את זה בקול…
אחרת התלמידים באמת ובכנות יכולים להתחיל לחשוב שהעיקר הוא התורה שלו…
בעצם.. למה רק הרב והצדיק?
בעצם זה ככה אצל כל משפיע. אם אינו מסוגל להודות ולספר עד כמה הוא אוהב את המושפעים שלו – כנראה משהו חסר מן הספר
ובעצם אפילו כל אבא. אם אינו מסוגל לספר לילד עד כמה הוא אוהב אותו – הילד עלול לגדול ולא לדעת שהאבא שלו אהב אותו כך כך…
ואם מישהו יתמה על דיבורים הזויים כאלה אז הנה הקב"ה בא ואומר "ואני מתחיל" ומספר עד כמה הוא מאוהב בעמו ישראל, ועף על עמו ישראל, ואינו יכול לחיות מבלעדיו…
אבל… בשביל זה צריך "להרוג את הגאוה בלי להרוג את הבן אדם". כי מצד הגאווה אי אפשר כלל לאדם להודות בכך שהוא נזקק. להודות בכך שהוא חסר. להודות בכך שהוא תלוי. אז צריך להרוג את הגאוה ואז אפשר להודות בנזקקותו
אוק 27

למה חשבתי על זה על הבוקר? שהביטוי הראשון של התקשרות לצדיק הוא שמחה. מי שהוא מקושר הוא שמח. אולי כי הוא לא לבד… או אולי ככה: מי שהוא קשור למעלה לא נופל למטה. לא נופל לעצבות ומ"ש בעצם גם מי שהוא עצוב הוא "מקושר". לנחש הקדמוני. לנוקבא דתהומא רבא. אם כך כל השאלה היא למי אתה מקושר… רבי, אני רוצה להיות מקושר!!! *** עוד מעט חודש אלול – חודש התשובה. חודש הרחמים. אולי זה צריך להיות עיקר התשובה – שלא היינו מקושרים כדבעי. אם בכלל. בעצם כל המשל של ה"מלך בשדה" הוא בדיוק על זה *** השאלה מה היא התקשרות? סתם מילים גבוהות שאין להם כיסוי? ההתקשרות הבסיסית לכאורה היא התקשרות המחשבה. כשאני "מקושר" למשהו או למישהו – אז המחשבה שלי חוזרת אליו כל הזמן – בין שאני רוצה בכך ובין שאיני רוצה בכך. זו היא לכאורה ההתקשרות במשמעותה הכי פשוטה. שהמחשבה שלי תהיה קשורה אל הרבי. זה יכול להיות על ידי וידאו או על ידי קיום ההוראה של הרבי או על ידי לימוד תורתו. *** טוב. אז המחשבה שלי תהיה קשורה אל הרבי. אז מה? זה ישנה משהו בחיים שלי? בחיים הגשמיים והחומריים שלי למטה מעשרה טפחים? התשובה היא ש"המחשבה מועלת"… *** כי בעצם צמה אני מלא דאגה? כי אני חי בהרגשה שעליי לעשות הכל לבד. אין מי שיעזור. ויש רבים שישימו רגל. ייש יצר וכו. אז ברגע שאנע "מחליף מחשבה" שיש מישהו שהולך איתי ביחד לאורך כל הדרך. שומר עלי שלא אפול לגמרי. ממשיך להאמין בי כשכולם כבר הרימו ידיים – אז "דאגה בלב יש ישיחנה". אפשר כמובן לטעון שגם זה דמיון. אבל כל החיים שלנו הם דמיון. אז שיהיה לפחות דמיון טוב https://www.facebook.com/itzik.roytman/posts/1666754136670460

אוק 26

"כל הבן הילוד היארה תשליכוהו". נולד לך איזה רגש חיובי, רגש של חסד ("זכר חסדו")? אל תמהר לזרוק אותו, להשליך אותו ליאר. זוהי עצת פרעה מלך מצרים. עצת היצר

אוק 26

היה לי איזה מחשבה ימים אלו. חזל אומרים מה פירוש המילה "אביון"? – אחד שתאב לכל דבר…
משום מה חשבתי על זה. מי זה אביון? בדרך כלל, וכפי שאנו רואים לרוב, אלו בני אדם שנשבר משהו בהערכה עצמית שלהם. הם איבדו טעם לחיות. ממילא כל מה שנשאר להם הוא עולם התאוות וגם זה מהסוגים הזולים והזמינים במיידי.
אז אולי מכאן משמע שמי שמרגיש בעצמו שהוא "שקוע בתאוות' זב לא תמיד כח הוא גס כזה. שמא הסיבה היא שהוא איבד משהו מערך עצמי ומאיזה שהיא שאיפה להצליח בחיים. ואז ממילא מה שנשאר הם תאוות?

אוק 26

הווארט של הבוקר. סתם. חשבתי. "ובמועדיכם". אל תקרא מועדיכם אלא מעידתיכם. מכל המעידות והנפילות שלך אפשר לעשות שיר וניגון. ובעצם זה כל הכוונה

אוק 26

החסד העליון נמשך ומתפשט דוקא במקום נמוך. דהיינו במי שהוא שפל ונבזה בעיניו נמאס. וגם להיות בחינת חסד ורחמים אינו נופל אלא על מי שהוא צריך לחסד ורחמנות. וכמשל מי שהוא תפטס בבית האסורים שאינו יכול לחזור על הפתחים נתעורר החסד והרחמנות בלבות בני אדם עליו עד שמביאין לו לחם ומזון לבית המאסר. וכך הוא למעלה בחסד עליון שנמשך מאליו וממילא על האדם שצר לו מאד במה שנתפס במאסר הגוף והנפש הבהמית… ולזאת מעורר רחמים רבים מלמעלה עד שנמשך עליו חיים וחסד מלמעלה ממקור החיים וחיי החיים אין סוף ב"ה ממש וזהו מי א-ל כמוך (ליקוטי תורה ע 122)
***
מה כל כך נפלא בקטע הזה? אדמור הזקן מסביר כאן באופן הכי מוחשי שכל הכוונה בהתבוננות השפלות וה"כלא" שכל אחד נמצא בו לפי עניינו אינו אלא כדי להמשיך עליו י"ג מידות רחמים "מאליו וממילא"

אוק 26

התוועדות של הרב ביצהר בחוה"מ סוכות לפני 6 שנים
https://www.youtube.com/watch?v=KQDSNeFcz1Y&t=413s

"החלל הפנוי הוא מקום שאין שמה תקוה. אם אתה בוטח בהקב"ה גם שמה – זה עיקר התיקון. כל העולם נברא בשביל זה. בשביל לבטוח – וזה לא בשביל אחד בדרא, זה בשביל כולנו – בשביל לבטוח בה' גם בחלל הפנוי…. יש מקום שאין שמה תקוה. ויש מקום ש"אולי יש תקוה". ויש "פתח תקוה". ידוע שעליה לא"י התחילה מפתח תקוה. היה על פי תלמידי הגר"א. "פתח תקוה" – זה כשיש תקוה. אך הבטחון כפי שאמרנו, זה דוקא כשאין תקוה. אחר כך מדבר שיש "להטיל ספק בספק". היות ועמלק הוא "ספק" יש להטיל ספק בו גופא. ואז "הדר דין""
***
אולי דוקא הקטע הזה – הספק התמידי מחד. והיכולת לפעול מתוך הספק התמידי מאידך – הוא משהו שהכי מאפיין את הרב. מקום ש"אי אפשר ללכת על גשר ברזל". ובכל זאת חייבים לפעול.
***
מה ההיפך מזה? ההיפך מזה הוא "אחר". ההיפך מזה הוא ירבעם בן נבט. שרוצים תשלום מראש. ומבקשים בטחונות…

אוק 26

למה ש"גאוה" מתחבר לי עם "ודאות"?
כי מצד הגאוה רוצים ודאות?
אולי כי המדע "המדויק" היא היא הגאוה?
"ודאי שמו כן תהלתו". כמו שגאוה שייכת רק אליו ית' כנראה גם הודאות שייכת רק אצלו. אנחנו בגדר ספק…

***

מאיפה אני יודע שהגאוה היא מקיף? – פשוט מאד. יש את הפסוק "ה' מלך גאות לבש". אז הגאוה היא לבוש ומקיף
אותו "פגם במקיפים" אליו התייחס הרב בערב כיפור בברית ח' תשרי.

***

הרבי לא רצה ליכנס לענייני ישוב הארץ בדיוק מאותה סיבה. חוסר ודאות. אצל הרב אולי זה גופא הסיבה להיות שם

‏אצל הרב הספק הוא לא רק אינו סיבה לייאוש. להיפך. הוא הוא המקור של שמחה והשראה. איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי? יאללה איזה יופי!

***

מאן מנכון דטעמים מרירו למתקא… "מר" בגימטריה עמלק בגימטריה ספק כידוע. והרב עושה מהספק, מהעמלק, "ממתקים"…
***
החידוש של הרבי הוא "תשובה לכתחילה". שכוונת העצמות היא בתשובה. על דרך זה יש לומר שהחידוש של הרב הוא "ספק לכתחילה"…. יש לך ספקות? – ברוך הבא למועדון…

אוק 26

עם גאוה הבנתי. מה עם תאוה? "אין למעלה מעונג". כלומר שהתאוות הן כנגד התענוג. שזה המקום הכי גבוה במבנה הנפש החבדי. אפשר לנסות לשבור אותם. אפשר לנסות (כפי שהרב אמר לאחרונה) לעשות תשובה מעונג. יש עוד פירוש בעונג. לחשוב על העונג שיש לה' כשהיהודי חוזר אליו במיוחד מהמקומות הכי נידחים בגשם ורוח

אוק 26

אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. איפה שהוא בזכרון עמוק אצלי שורש אול בארמית פירושו התחלה. אם כך האויל הוא הבן אדם שתופס את העניינים איך שהם נראים בהשקפה ראשונה
***
פירוש אחר אוולת כמו "תאוה" "עד תאוות גבעות עולם". כלומר הקצנה. אם כך האויל הוא א' שמקצין ומגזים מאד כל תסריט האפשרי…